אמא טריה

אי אפשר לעדכן כאן בלי להתחייס למצב באמת.  

אני יושבת בנחת בביתי שלי ואין אזעקות ואין טילים.

שקט.

שקט רגיל שכזה.

כשאחינו בדרום מופגזים, מבוהלים, מאוימים.

חיבוק גדול לכולם.

הרבה זמן לא כתבתי.

אין חשק.  לא יודעת להסביר.   אין דרייב כתיבה.

ויש הרבה עדכונים וסיפורים מצחיקים, על ההתפתחות של אן. קומנדו אן.

ילדה חכמה וחזקה פיזית ונפשית.

מגלה סימני עצבנות כמו של אמא שלה.   אז בקטעים שהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה או שחלילה הוצאתי לה את הציצי מהפה נגיד..

זה יכול להיות גם כל דבר אחר, היא פשוט צורחת ומרביצה לי.   מצד אחד זה גורם לי לצחוק מתגלגל ומבין, מצד שני אני מסבירה

שכואב לאמא.  שאסור להרביץ בלה בלה.  וכן, אני עדיין מניקה. פעמיים ביום בערך.  אחד בשביל פינוק אחה"צ ובלילה בשביל להרדם.

היא יודעת בדיוק מה שהיא רוצה.  במיוחד כשהיא רוצה לראות ערוץ בייבי, או כשהיא מביאה את הדיסק של 'פינוקי' כדי שאשים לה

את זה!   ולא שום דבר אחר "בטעות"...      אחרת, צרחות!  

היא מתעוררת איתי בבוקר כשהיא חושפת את ארסנל מילות הג'יבריש התינוקיים שלה.  היא מסתכלת עליי ומג'ברשת לה ברצינות תהומית. 

טורפת אותה.

היא יודעת להגיד טטי, כשזה מפריע לה בחיתול.  וכשאני מבקשת לבדוק לה, היא מסתובבת כדי שאבדוק לה את הצד האחורי שלה.

פשוט אשה קטנה.  אשה בגוף תינוקת שמנמונת ואכילה.

אבל היא יודעת לזהות את כל בני המשפחה בשמותיהם, בתמונות המתחלפות של שומר המסך, היא יושבת או עומדת מול המסך

וכל תמונה מצביעה ואומרת מי זה. מסתבר שגם את שמות הדודות שלה היא יודעת.  תמיד יש לה עוד מילה שמפתיעה אותנו.

כבר לפני חודשיים ידעה לענות כששאלתי אותה לשמה.

מה שמפתיע זה לא שהיא יודעת את השם שלה. אלא שהיא הבינה את השאלה "איך קוראים לך".

אף פעם בעבר לא שאלנו אותה איך קוראים לך.  איך היא ידעה לעשות את הקישור בין השאלה לידיעת שמה, זה מה שהמם אותנו.

עד - יועד

מ-מההה - נגמאאאאר.

אבא - זה ברור.

אַמא - אמא.

פוּה - תפוח.

תה - תפתח.  (בד"כ כשהיא רוצה שאפתח לה את המקרר שתוכל להכנס לשם ולחטט).

אָם - כשהיא רוצה לאכול.

מָם - מים.

כשאני יושבת יותר מדי איתה, והיא רוצה שאקח אותה בידיים לאן שהוא, היא מחווה עם היד שלה על הכתף שלי ואומרת:  בואי!

זה קרה גם כשהיא היתה רעבה באמצע הלילה.  ממילא אנחנו קצת ערות בלילות.  היא שכבה במיטה לצידי ואמרה:  אָם, בואי.

אז באתי.   חיממתי קינואה ועדשים והיא טרפה ברעבתנות מול שידורי הלילה של 'הופ' שממשיכים לשדר למען ילדי הדרום בעיקר.

היא יודעת לא להתקרב לתנור חימום. ברגע שהיא רואה אותו מולה, היא מתקרבת אליו ובודקת.  אם הוא דולק, היא מתרחקת ואומרת: חם!

לפני יומיים ביקשתי ממנה להביא את בקבוק התה שלה שעל השולחן.  היא לא ממש ראתה אותו, אבל הלכה למטבח והביאה איתה, בריצה

אני חייבת לציין, בקבוק מים מינרלים2 ליטר!!    בקבוק מלא!   בריצה! 

דאגתי כל שניה שלא יפול לה או חלילה תעוף איתו קדימה יחד איתו, אבל איפה..  היתה בשליטה מלאה עד שהגיעה אליי.

ישר לשייטת.

קומנדו.

לא פחות.

ועוד ועוד מעשים, מילים ומחוות, הומור וחכמה שלא מתאימים לגילה.  וכל כולה בת שנה ושמונה חודשים.  אנחנו לא מפסיקים לצחוק איתה וממנה.

יועד כפרעליו, חגג (עאלק) יום הולדת 5 לפני שבועיים.  טוב, ברור שלא חגגנו, אין מצב שנגיד לו אפילו מזל טוב בלי צעקות מחאה ממנו.

אבל מתנות הוא קיבל בשפע.  גם אליהן הוא מתייחס בחשדנות.  אמנם שמח במתנתו, אבל לא מתעניין בה לאורך זמן.

הוא מעדיף מכונות כביסה מסתובבות, הוא מעדיף מאווררים חדשים שקיבלנו במתנה, לראות איך מרכיבים, לוחצים על כפתורי ההפעלה,

הוא מעדיף, כל צעצוע שאפשר לסובב במהירויות שונות, גם אם הוא ממציא מהירויות וסיבובים שעדיין לא קיימים.

רוצה לדעת איך להפעיל ולתקן כל דבר. משהו התקלקל, תביאו ליועד, הוא כבר "יתקן" עם כלי העבודה שלו, ששוב, זה בד"כ כלי מטבח

שבעזרתם הוא כבר יתקן, יפעיל ויסובב מחדש.

אני אכניס בגדים למכונת כביסה, והוא יסובב כפתורים ויפעיל אותה.

בימי הגשם, הוא גם יעביר את הבגדים למייבש ויסובב את הכפתור כדי להפעיל.

ישב כמה דקות כדי לצפות בבגדים המסתובבים.  ישאל שאלות ולא יניח עד שיקבל את כל התשובות.

ועוד שלל סיפורים גם עליו, אבל יאללה, צריכה ללכת לעשות מרק ירקות עשיר ומפנק.

שלום שלום

ותתחדשו על התמונה החדשה.