לפני שבוע, הלכנו לשתות שוקו חם באיזה בית קפה. משם המשכנו לטייל קצת ברגל. נכנסנו לקניון, אמרנו שלום לשומר המפוהק עשינו סיבוב ומכיוון שזה היה מוצ"ש די מאוחר ולא היה אף אחד (תודה לאל, שונאת קניונים), יצאנו. אמרנו לילה טוב לשומר המנומנם ההוא ואחרי כמה מטרים, השומר צועק ליועד: "תגיד, אתה גבר גבר?" יועד צעק לו חזרה: "לא! אתה מבולבּל!" אן הסתובבה לשומר ותוך הטיית הגוף קדימה היא צועקת על השומר: "טוּבּה!! התוכּית הקטנה.. סוף סוף השומר התעורר ונקרע מצחוק.
אתמול אבא שלה מזג לה חלב לבקבוק ונשפך קצת על הרצפה במטבח. היא לקחה את הבקבוק והתחילה ללכת. עצרה, הסתובבה על מקומה, התסכלה על הרצפה ואמרה: פַּה, פַּה! (נשפך נשפך), לקחה מגבת
שהיתה תלויה על וו וניגבה את הרצפה.
אנחנו לפעמים נדהמים שהיא רק בת שנה וחצי. כולה תינוקת רכה ומתוקה. אבל אמא'לה קטנה.
היא מביאה נעליים כדי שננעל לה, כשהיא קולטת מישהו שעומד לצאת מהבית. לוקחת מעיל ומבקשת להלביש לה. לפעמים מספיק שנשאל את יועד 'איפה הנעליים שלך?', היא תלך לחדר שלו ותביא את הנעליים, וגם תגיש ליועד כדי שינעל אותן.
היא אוהבת ללכת עם אבא שלה לזרוק את הזבל. (טוב, היא אוהבת ללכת איתו לכל מקום באופן כללי). עכשיו כשהוא חזר עם הפח הריק, היא, הג'דה הקטנה, מרימה את הפח, שהגדול שלו הוא פי אחד וחצי ממנה, ויוצאת מהמעלית לכיוון הדלת.
הכי כייף, זה ששניהם יושבים לידי ואני מחבקת את יועד ומנשקת אותו. או אז, היא פונה אליי ומפנה אליי את שפתי הדובדבן שלה כדי שאנשק גם אותה. (מ'זתומרת? לא יקרה כדבר הזה, שיועד יקבל משהו והיא לא). אני מנשקת. ואז את יועד שוב, ואז היא מפנה שוב כדי שאנשק גם אותה. ככה משיגים נשיקות ממנה בלי לבקש. פטנט. נסו ולא תתאכזבו.
היא יודעת שאני הכי אוהבת לשבת להניק אותה זה או על הספה מול טלויזיה, או על הכסא מול המחשב.
אז כשהיא מאוד רוצה ציצי, היא הולכת למטבח ומחווה בידה על כסא המחשב ואומרת: שה!
(שבי).
היא מזהה לפעמים שיועד מבואס, מאוכזב או כל מצב רוח עגמומי שלפעמים יש לו (כשהוא לא מקבל למשל חלב בבקבוק של תינוקות כמו שאן מקבלת). היא הולכת אליו, מתיישבת צמוד צמוד ומלטפת אותו.
אחות פייה הוא קיבל.
לפני כמה ימים פתחתי את מגירת הנעליים. שלפתי נעלי ספורט כתומות. אמרתי ליועד שעם הנעליים האלה נסעתי לבית החולים כדי ללדת אותו, וכשיצאתי מבית החולים, קיבלתי אותו, את יועד.
אז מה אומר לי החוייכם? "אז אמא, את כבר לא צריכה את הנעליים יותר"...
ותחשבו על זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
