אמא טריה

בבוקר חמישי שעבר, אן התעוררה ואמרה לי אמא תראי, יש לי פצע ברגל.  התכופפתי ונישקתי את הפצע

ופתאום אני רואה בזווית העין שיש עוד אחד קצת יותר למעלה.  הרמתי את מכנסי הפיג'מה, כשלאט לאט

החשד מתעורר...   הרמתי את החולצה ואז הבנתי.  אבעבועות רוח.

הרופאה שאליה הלכתי רק כדי לוודא שכאן כך, הרימה גבה, אם כי לא את מבטה חלילה, מפאת חוסר זמן וגם כי היא תקועה בלהקליד בשתי אצבעות במחשב.. ולא הבינה למה אני לא מחסנת. ניסתה את מזלה להכשיל אותי בכל מיני שאלות והתקלות.

לא הלך לה. הכנתי לה קרם גוף מרגיע עם הרבה לבנדר, וכך העברנו את שלושה הימים הבאים במריחות ומעט גירודים.         בינתיים עבר שבוע, הפצעים כמעט הגלידו ואין זכר לגירודים.  

כך החלה לה חופשת הפסח שבוע מוקדם מהרגיל, לא מספיק שמוציאים אותם שבוע וחצי לפני החג לחופש..

עכשיו אני עם שפעת. נזלת, אפצ'י, חלושס.   בעעעעע

חג שמח.