אמא טריה

אני יושבת לאכול. אן יונקת. בשניה שהיא שוכבת עליי לינוק, אוטומטית הרגל שלה עולה למעלה והיא משחקת איתה ביד אחת. תמיד. אבל אז היא קולטת אותי אוכלת. היא מפסיקה הכל, מטפסת עליי, מגיעה קרוב לפה שלי ופותחת את הפה שלה.  חלב היה טוב ונעים, אבל עכשיו תביאי אוכל! .  ריח הפה שלה מטריף אותי, ריח תינוקי וריחני להפליא אני מנשקת אותה המון קודם, ואז מעבירה לה קצת אוכל ממני. היא גם אוכלת לבד, בכסא אוכל, כמובן, ואני נהנית לראות אותה תופסת את האוכל באחיזת פינטצטה ביד קטנה ושמנמונת, זוללת בתאבון.

היא סוף סוף עושה כמעט מה שכל תינוק בגילה כבר עושה. כלומר, מתהפכת חופשי.  היא התחילה להתהפך לפני שבוע בערך

כששכבתי איתה על המיטה שלי ופתאום אני קולטת אותה עושה בטן-גב בטן-גב באופן חופשי ומשועשע.  והיה לי כל כך ברור שהיא לבדה מחליטה על גופה.

כל נסיון תרגול מצידי של התהפכות מכל מיני מצבים, שלמדתי בפיזיותרפיה

לווה בבכי עצבני שגרם לי להפסיק אחרי 2-3 נסיונות. החלטתי שאניח לה עד שזה יבוא. וזה בא. פתאום בא. כל כך פתאום שהיה לי ברור שהיא רוצה לבד להחליט מתי תעשה מה. היא רק צריכה את הזמן שלה.

בימים האחרונים היא גם התחילה לישון קצת על הצד. סוף סוף שינה לא רק על הגב.  נראה לי אומלל לישון שעות על גבי שעות רק על הגב.   

עוד משהו מצחיק שהיא עושה, היא אומרת: אַ-מָה ועושה בלונים מהפה תוך כדי כך.   א-מהה  א-מהה..

היא גם  התחילה לענות לי, לא יודעת אם היא מבינה בדיוק מה שאני אומרת, או מה פירוש התגובה שלה, אבל זה כל כך מצחיק אותי לשמוע אותה עונה לי ב- 'אהה'.  אן-רוצה לאכול?  אהה.  רוצה לשתות?   אהה..

רוצה דגדוג?   אהה..          אן תקראי ליועדי..     אן: א-בא!