מי יודע ולמי איכפת?!

לפני שנים רבות בארץ רחוקה רחוקה באזור הררי וירוק עמוק בתוך עמק הנהר הצהוב בסין הייתה ממלכה גדולה יפה, מלאה בהרים ירוקים, נהרות ואגמים שופעים במים כחולים כשמים ודגים בשלל צבעי הקשת. בראש הממלכה עמד המלך ג'אנג (胀), המלך היה אדם יפה תואר ועשיר, הוא הצליח להנהיג את ממלכתו להצלחות רבות. כיוון שבכל הממלכה לא נמצא אף לא אדם אחד חכם כמותו, ככל שעבר הזמן ולא נמצא אדם כזה אשר יאתגר את המלך הוא החליט להכריז על עצמו כאדם החכם ביותר תחת כל כיפת השמיים.  לא עבר זמן רב מיום הכרזתו כחכם באדם והגיע אל המלך שמועה המספרת כי ישנה ממלכה קטנה וענייה במקום לא רחוק ממלכתו המצליחה של המלך  ושם, כך טוענת השמועה ישנו אדם זקן  שחכם אף יותר מהמלך עצמו. האנשים הרבים שפגשו את אותו איש זקן אומרים כי למרות גילו המתקדם, ואולי אף בשל כך, הוא מבין הכול, יודע הכול והוא האיש הכי חכם עלי אדמות.
יום אחד ישב המלך על כיסו והחליט כי על מנת לבסס את טענתו כי אין אדם חכם ממנו יהיה עליו לראות את אותו איש זקן אשר רבים כל כך מדברים עליו. המלך החליט להזמין את אותו איש זקן אל ממלכתו, הוא ישב לכתוב לו מכתב בעצמו, לאחר שזה סיים ביקש מאחד מעוזריו האישיים להביא אל בית הזקן את ההזמנה. היות והאיש הזקן גר במדינה ענייה מאוד שלח המלך את עוזרו בתוך מרכבה על סוס בכדי שהזקן יוכל לנסוע בנוחיות אל הממלכה. אחרי שיצא עוזרו האישי של המלך להביא את האיש הזקן אמר לאנשיו כי כאשר יחזור העוזר ביחד עם האיש הזקן הוא ישאל את האיש הזקן רק כמה שאלות וכך כול תושבי הממלכה ידעו כי האיש החכם ביותר תחת כיפת השמיים זה הוא, המלך, ולא אותו איש זקן עליו מספרת השמועה.
ביום ההוא שהאיש הזקן היה צריך להגיע אסף המלך את השומרים שבשערי העיר ואמר להם שלא להכניס את האיש הזקן דרך השער הגדול לעיר היות ובגדיו מלוכלכים, עליהם להזמין אותו להיכנס אל העיר דרך השער הקטן שלצדו של השער הגדול דרכו עוברים הכלבים. כאשר הגיעה הכרכרה המכובדת אל שערי העיר עצרו אותה השומרים וביקשו מהאיש הזקן לרדת. למרות המבוכה ביקשו השומרים מהאיש הזקן שלא לעבור בשער הראשי של העיר וליוו אותו אל השער הצידי הקטן. הם הודיעו לאיש הזקן כי בהוראות ישירות של המלך אינם יכולים לאפשר לו להיכנס דרך הדלת הראשית ועל מנת להיכנס אל העיר יהיה עליו לעבור דרך אותו שער קטן ומלוכלך דרכו עוברים ושבים הכלבים. האיש הזקן התלווה אל השומרים וכאשר הגיע אל השער הקטן פנה הזקן אל אנשיו של המלך, חייך ואמר: "בסדר גמור, אני אשמח מאוד להיכנס אל עירכם היפה דרך השער הקטן הזה. אבל לפני כן, אבקש מכם לשאול את מלככם החכם שאלה קצרה". השומרים הסתכלו על האיש הזקן שנראה מוכן לעבור בשער הקטן ואף שמח מכך, וזאת למרות שלפני מספר דקות עבר שם כלב גדול מלא בבוץ. האיש הזקן המשיך, "שאלו את מלכם האם יש אמת באמרה כי ממלכתכם הינה מדינה בה שולטים הכלבים על בני האדם? אם אכן כך הדבר, אני אשמח לעבור בשער הקטן דרכו עוברים הכלבים היות ויהיה זה דבר טבעי ואף מכובד לעשות במדינתכם". קצת מבולבלים הפנו השומרים את שאלתו של האיש הזקן לעוזרו האישי של המלך על מנת שזה יעביר אל הוד מלכותו המחכה בתוך הארמון. לאחר ששמע המלך את השאלה מפי עוזרו שאל את עצמו בלב ואת עוזרו, "הכיצד ממלכתנו המכובדת מדינת כלבים?" במבט תמוהה ובמידת מה של סקרנות נתן המלך הוראה לעוזרו להכניס את האיש הזקן דרך השער הראשי.
האיש הזקן לוו ברחובות העיר בידי השומרים אל עבר הארמון, בעודו מתהלך האיש הזקן לא יכל שלא להתפעל ביופייה של העיר ועושרה הרב ביחס למדינה הקטנה והענייה ממנה הוא עצמו בה וחי. כאשר הגיע הזקן אל מול המלך הפציר בפניו, "הוד מעלות היקר, אני מאוד שמח לראותך באופן אישי לאחר כל הדברים הטובים ששמעתי עליך, ברצוני להודות לך על ההזמנה שלך להזמין אותי אל מדינתך ואף להתארח בארמונך..". המלך, שהיה אדם עסוק מאוד לא בזבז זמן והורה למשרתיו להכניס אל חדר שני אנשים באזיקים. לאחר שאלו נכנסו פנה המלך אל האיש הזקן ואמר לו: "האם אתה רואה את שני האנשים הללו לצדך, הם שניהם אנשים שהגיעו הנה ממדינתך. שניהם אנשים מאוד מסוכנים, הם שניהם עסקו בעניינים מאוד לא טובים במדינתנו.", אמר המלך והצביע על שני האסירים. האיש הזקן הסתכל עליהם, הנהן בראשו. המלך לגם קצת מכוס המים שלו והמשיך, "שמעתי שכל האנשים אשר יוצאים מהמדינה שלך לא טובים. ולכן ברצוני לשאול אותך, מדוע כל האנשים במדינתך אינם טובים? האם יש אמת בשמועה כי במדינתך האנשים אינם כל כך חכמים?".
האיש החכם הסתכל על שני האנשים באזיקים, הסיט את הזקן הארוך וענה לאט ובזהירות למלך: "מלכי היקר, הינך הרי האדם הכי חכם תחת כל כיפת השמיים, אתה בודאי שמעת פעם שיש סוג פרי אשר נמצא בצד הצפוני של הנהר הצהוב הנחשב למעדן טעים ביותר. אבל, אותו סוג פרי כאשר נמצא בצדו הדרומי של הנהר הצהוב אז הוא איננו טעים כלל, מדוע לדעתך כך הדבר?" הסתכל המלך על האיש הזקן מולו, צחקק ואמר: שאלתך נורא קלה למענה, מכיוון שהאדמה בצדו הצפוני של הנהר הצהוב  טובה אז הפרי שם טעים ואילו במקומות אחרים איננו טעים." האיש הזקן העביר את ידו בזקן הארוך, חשב קצת וענה למלך, "אההה, האנשים האלה אשר באים ממלכתי הינם אנשים מנומסים, להוטים מאוד ואף נחמדים ביותר לאחרים, לאחר שאלו הגיעו אל ממלכתך מלכי הם הפכו לאנשים מסוכנים ומאוד לא טובים. אני שואל אותך אם כך מלכי, האם זה נכון כי מדינתך עצמה היא זו שאינה טובה כל כך?" המלך המובך לא ידע כיצד לענות לאיש הזקן ולכן  שיחרר את שני האסירים ושלח אותם חזרה אל המדינה הקטנה יחד עם האיש הזקן. . .
                              

זהו הסיפור הראשון מתוך שלושה הממתינים לתרגום מסינית לעברית לקראת המבחן שלי ביום ראשון הבא. היות ואת הסיפור בסינית לא אני כתבתי, אלא רק תגרמתי והוספתי תוכן אל התרגום, ברצוני להודות למורתי הגב' לין צ'יין על ההשראה והסיפור בסינית.

לצפייה בקובץ PDF של הסיפור "המלך והזקן" בסינית:
לחץ כאן