אז אנחנו לא ניפגש בסוף השבוע הזה
וכמה שזה קשה לך לי זה קשה פי אלף
אבל אני יודעת שנתגבר על זה ועל הבאים
שיבואו אחריו בעתיד (הרחוק) כי עוד יהיו הרבה סופי שבוע.
טיפה מבאס המרחק הזה
וזה לא שיש לי משהו נגד הקשר הזה, להפך,
זה הדבר הכי טוב שקרה לי מזה הרבה זמן- להכיר אותך
אני פשוט יודעת שבגלל המרחק הזה יהיה
לנו יותר קשה מקשר "רגיל". אבל אנחנו גיבורים, לא?
אז בנתיים כדי להתקרב אליך עוד קצת, חוץ
מכמובן לשמוע אותך או להיזכר בך, יוצא לי ללבוש את החולצה שחטפתי ממך (ושמועות
אומרות שטוב לה מאוד אצלי) ולהרגיש אותך קצת יותר חזק
זה לא כמו הדבר האמיתי, כמו המגע שלך,
אבל לבנתיים זה מספק כי אני יודעת שעוד יום שעובר זה יום שמקרב אותי אליך
אני רוצה לשבת איתך ולספר לך על כל
הדברים שהלכו לי רע ועל המורים שאני שונאת ועל איך שרבתי אתמול עם אבא שלי ולהזכיר
לך שבעתיד שלי יש דבר אחד בטוח- אתה. וזה לא ישתנה
ואני רוצה שתספר לי על מה קרה בעבודה
שלך ושתסביר לי עוד בדיחה פרטית ותשמיע לי עוד שיר שאני רק אחכה שיגמר וכל מה שאני
אגיד עליו זה "אה-הא"
שתחבק אותי ותנשק אותי ונירדם כל שעתיים
כי שנינו דובי חורף ובזה אנחנו הכי טובים
ולהזכיר לך שהמרחק הזה לא משנה כלום
כל מה שחשוב פה זה אתה ואני וכל העולם
יכול לחכות
כי מה זה העולם לעומתינו כשאנחנו ביחד??
אני רוצה להגיד לך תודה
שאתה פה ולא עוזב אותי כשאני צריכה
וגורם לי להיות הכי מאושרת שיש
שאתה אמיתי איתי
כי תבין שזה מוזר לי, שאתה מוכן לעשות
מה שצריך
שישר ידעת שאנחנו ביחד
שאכפת לך בכלל ממני
אני פשוט לא רגילה לזה.. שיש שם מישהו
כמוך בשבילי
ואני רוצה שתיגע בצלקת הזאת ואני רוצה
להכניס אותך פנימה ויותר מזה שאתה תיתן לי להיכנס
So.. would you take my hand?
טל
*!כן, אני יודעת שאמרתי שהפוסט הבא (הזה) יהיה על ההחלטות לשנה החדשה אבל בזין שלי*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
