בסופו של דבר אני צועדת לעבר הגשמת מטרות כאלו ואחרות שלי.
את הדרך ליוו חברים, הנאה וצחוקים. השכלתי ולמדתי דברים חדשים לרוב וכעת אני עומדת לפני דרך חדשה.
זו רק הגישה הטיפשית שלי שגורמת לי לתחושות סבל ושפל רוח.
אני בת 23, כמות היחידות שנמנית עד למספר זה אינה כה גדולה כמו שלעיתים נדמה לי, אפילו להיפך - הכל עוד כל-כך לפני.
לא חייבים לעשות הכול לפי הספר.
אני יכולה לעזוב הכול אם ארצה.
אני יכולה לברוח אם ארצה.
אני צריכה לעשות מה שטוב עבורי ומה שעומד עם קנה המידה המצפוני שלי ולכן אני ממשיכה בדרך וצופה למרחק, מחכה לבאות.
אך עלי לזכור להעלות את החיוך על פני ולזרוק את האבן שמונחת על ליבי הרחק מעלי,
לא להיות כה קשה עם עצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
yti
