לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אין פה מה לקרוא


וכך נולד הצבע הסגול

Avatarכינוי:  yti

בת: 37



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

אני מפגרת!!! ( או: גררררר על עצמי)


פאק פאק פאק!!! חראגיל!

כרגיל אני מתפרקת לגורמים ראשוניים מחורבנים ביותר!

זה נשמע הגיוני שבמקום לבצע את אחת האפשרויות הבאות: ללכת לישון (כי העייפות המצטברת מציקה), ללמוד (כי מבחן מחר ובעצם היום), ללכת לנשום אוויר צח עם חבריי או אפילו לבקר בפסטיבל המחולות בכרמיאל, אבחר לשבת בחדרי הקט והמחניק במעונות המתפנים לאט לאט (בכל זאת - סוף סימסטר וכבר 3 שותפות מתוך 4 עזבו את הדירה) עם מאוורר אשר מועיל רק במקצת ולסיים לקרוא את כל הבלוג הממכר שלה??

אמנם מעניין, אבל למה אני תוקעת את אפי מול המחשב וכרגיל ממאנת לצבור חוויות וגורמת לבזבוז זמני היקר?

אני חייבת להשתנות ודחוף.

הבעיה שלי היא שברגע שאני מנצלת את הזמן שלי בצורה יעילה למשך מספר שעות דו-ספרתי ולפעמים גם דו-יומי, אני חייבת לפרוק עול, לבזבז את זמני קשות ולהרגיש בו-זמנית גם טוב וגם רע עם עצמי. משהו אמביוולנטי מוזר שכזה (יש! תקעתי מילה לועזית!).

אז יוצא שעכשיו אני עייפה, בורה, קמה מוקדם יחסית, הולכת לעשות מבחן אליו אני לא מוכנה בשיט וחוזרת ממנו ללמוד למבחן הבא.

האמת שהמחשבה שזועקת בראשי מנוסחת בסגנון "על הזין שאין לי, כל המבחנים האילו!", גם ככה בכמעט הכל אני עושה מועד ב'...

האומללות.

בהכל מועד ב'!!! זה נורא!

אני רוצה חופש ואין לי.

שלעולם גם לא יהיה בעצם...

אנחנו כבולים לחיים האילו באכזריות.

אני רוצה בטלה מוחלטת! לישון עד האינסוף...

אבל זה יימאס עלי מהר, אני יודעת.

אני חייבת להשתנות!

מצד אחד, אם מציעים לי לעשות משהו שובר שגרה של בהייה במסך - לקבל את ההצעה ומצד שני לנצל את הזמן כך שכאשר לא יהיו פעולות שוברות שגרה, תהיה יעילות, עמידה בזמנים ולמידה.

זו כ"כ לא אני.

אני לרוב מסרבת לפעולות שוברות שגרה הדורשות מאמץ הכרוך בהרמת תחתי המורחב בתירוצי "אני צריכה לחרוש" ובסוף יושבת ומבזבזת את זמני לריק (ואפילו לא על שינה!!!) ומגיעה לבסוף או למצב של חוסר מוכנות או ללחץ ואטרף מוטרפים לחתולין.

עכשיו שהגדרתי את עצמי לכאן ולכאן אני צריכה להשתנות לכאן.

 

 

נ.ב.: היום התפוצצתי מצחוק! עד ניגוב המוני דמעות.

       זה התחיל בצחקוקים שקטים, שכן לא רציתי שהשותפה שלי תחשוב שאני מוזרה יותר ממה שכנראה היא כבר חושבת שאני, המשיך להתפרצות רועשת אחת ומשם כבר זרקתי את הזהירות לכל הרוחות והתחלתי להתגלגל במיטה בצחוק ולמחות את הדמעות בו זמנית.

לשותפה שלום. בתחילה נבהלה ואח"כ התרגזה שאני צוחקת ולא מצחיקה אותה גם.

צחקתי בגלל פוסט (=.

 

נכתב על ידי yti , 25/7/2008 02:26   בקטגוריות קצת מרמור עוד לא הזיק לאף אחד, פסימי, שחרור קיטור, לימודיישן, בזבוז זמני לריק, הוכח כי צחוק טוב לבריאות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טאן ב-26/7/2008 02:34




13,429
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לyti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על yti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)