למה כשמישהי אחרת אומרת שהיא מצאה את עצמה יושבת ובוהה בתרגילים בלי לעשות דבר, שהיא נפלה במבחנים שהיא יודעת שהייתה מסוגלת לעבור מפני שהיא לא למדה אליהם בכלל ושזה גרם לה להבין שהמקצוע לא מתאים עבורה ושהיא צריכה לעבור תחום, אני מוצאת את דבריה רלוונטיים, רואה בבירור שאם זה כך - היא אכן עשתה את הבחירה הנכונה וכשזה קורה לי, אני קוראת לזה עצלות וחוסר אמונה עצמית?
אולי כי אני פחדנית יותר?
(ולמה אני לא מצליחה להתחייב לריצות? הרי התוצאה הנוכחית כל-כך עלובה...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
yti
