הבלוג שלי עומד לעבור רפורמה כללית, ולכן כרגע הוא עבר צנזורה. כלומר, מחקתי חצי מהרשימות שלי, וצנזרתי את הכפתורים ואת רשימת הבלוגים. את ההמשך אתם כבר תראו.

ובחזרה למסורת הקוים המפרידים.

היום, כלומר אתמול (ב 1 באפריל), שכחתי שזה בכלל אחד באפריל. נזכרתי בזה רק כשנשרפה לי הלשון מהדבר החריף הזה שמתן שם על וופל שהוא הביא לי. וואו, מתיחה.

היה טיול שנתי. שלושה ימים בשטח. כלומר, שני לילות באוהלים. אזור נטול שירותים. אפילו שירותים כימיים לא היו שם! טיול כיף. לילה אחד באכסניה, מקלחת סוף סוף. סנפלינג (אבל רק מ 20 מטר) ביום האחרון של הטיול. מדבר זה המקום בשבילי.

יום שישי, לפני שבוע. אמא, אחים ואני מטיילים בעכו. אני הולכת לאיבוד. ילדה בת 17 שפתאום לא מוצאת את אמא שלה, הולכת לאוטו ומחכה שימצאו אותה, כמו ילדה טובה. זאת אני.

פוסט שבא לאחר כמעט חודש נטול עדכונים. פוסט מתוקצר, כמו רוב הפוסטים שלי. וכרגיל- הבטחה לפירוט בפוסט הבא.

כבר 6. אני עייפה. לילה טוב, או בעצם, בוקר טוב לכולכם.

נ.ב. 101 כלבים וגנבים. רק בגלל שזה פוסט מספר 101. רגע, 101 זה לא המספר של מגן דוד אדום או משהו כזה?