אזהרה: הפוסט הנ"ל מיועד רק לאנשים שממש אין להם מה לעשות, כי לאף אחד לא באמת אמור להיות אכפת ממה שכתוב כאן. זה לא משנה, ורק אם ממש משעמם לכם ואתם לא מכירים דרכים טובות יותר להשתעמם, רק אז תקראו את זה.

אבל קודם כל, הנה כמה דרכים אופציונליות להיפטר משעמום, או לפחות להשתעמם ולא להישאר בחוסר מעש:

א. גרידלרים, או בשפת העם- שחור ופתור. מעביר שעות של שעמום, ובסוף אפילו יוצאים ציורים נחמדים מכל הריבועים הצבועים. קישור ראשון, קישור שני.

ב. חדרים. מכירים את החדרים הוירטואליים האלה שבהם אתם כלואים בחדר וצריכים להשתמש בחפצים שאתם מוצאים בחדר כדי לצאת? מעביר זמן בצורה די נחמדה, מפתח את החשדנות, ולפעמים יש אפילו סיפורים נחמדים מאחורי החדרים האלה. קישור ראשון, קישור שני, קישור שלישי, קישור רביעי, קישור חמישי, קישור שישי. (וזה רק כדי להראות לכם עד כמה אני הייתי משועממת)

ג. השיטה הישנה והמוכרת היטב למשועממים שבינינו- לחפש דברים ביזאריים בגוגל. תמונות או אתרים, זה לא משנה. תוצאות החיפוש מפתיעות בכל פעם מחדש.

ד. לעצב מחדש את הבלוג. צבעים, תמונות, רשימות, כפתורים, הכל. זה לוקח זמן, וזה די נחמד, אבל שוב- רק אם אתם ממש משועממים.

ה. לקרוא את הפוסט הזה. רק אם באמת משעמם לכם.

אני אתחיל בנימה אופטימית.

חופש, כפי שבוודאי שמתם לב.

אתמול ההורים שלי הביאו לבית שלנו כלבה קטנה וחמודה שמישהו זרק ליד מקום העבודה של אבא שלי. קצת יותר משנה לאחר שג'ינג'י, הכלב שהיה חלק מהמשפחה שלנו במשך 16 שנים, הלך לעולמו בשיבה טובה. אחרי שהוא מת ההורים שלי הבטיחו שהם לא מביאים עוד כלבים הביתה, שהם לא רוצים פרידה כואבת נוספת. במשך הזמן שעבר מאז היו לנו בערך חמישה חתולים שונים, אחת מהם איתנו כבר שנה, ולא נראה שהיא תעזוב בקרוב. ועכשיו ההורים שלי הביאו כלבה. והיא חמודה. הם רצו לקרוא לה ליידי, אבל לא הסכמתי. זה שם טיפשי. הם סירבו לכל שם אחר שהצעתי, למרות שכמה מהשמות שהצעתי נראו לי מתאימים מאוד לכלבה. בסוף התפשרנו על בוני. זה דווקא די מתאים לה, והיא מתחילה לענות לשם הזה. מצד שני, היא עונה גם לשמות ניסים, שמוליק, מהטבל, וכל מילה אחרת שאנחנו משתמשים בה כדי לקרוא לה.

קיבלתי זימון למבדקי צוות אוויר. תארו לעצמכם אותי בתור טייסת. עכשיו תשכחו מזה, כי אין מצב שזה יקרה. אני לא מספיק בכושר. בעצם, אני לא בכושר, נקודה. לא משנה. אני אלך, ונראה אם אני אעבור לשלב הבא של המיונים.

ביום חמישי האחרון היה יום הורים. נחום כתב עליי שאני תלמידה טובה, ושבזמן האחרון ניכר שיפור ביחס שלי למקצוע. לא ידעתי שמורים משתמשים בציניות כשהם כותבים לתלמידים הערכות.

ועכשיו נעבור לחלק שבשבילו כתבתי את הפוסט הזה, ומפניו הזהרתי אתכם בהתחלה. הוספתי את כל ההתחלה עד עכשיו רק כדי שהפוסט הזה לא ייפתח בנימה דיכאונית. טוב, תקראו אם בא לכם, אל תקראו אם לא בא לכם, בכל מקרה זאת הייתה בחירה שלי לפרסם את זה באינטרנט. אני לא יודעת למה אני מתייחסת לזה כל כך בסודיות, אבל זה לא משנה. תהנו.

עריכה: צונזר!!!

תשכחו מכל השטויות שכתבתי. זה באמת לא רלוונטי לכם.כתבתי את זה רק כדי שאני אוכל לומר לעצמי שכתבתי את זה.

שיהיו לכם חיים נפלאים, תהיו אופטימיים, ותזכרו שבסופו של דבר יהיה טוב. באמת שיהיה טוב.