נוסטלגיה...

ולמי שלא מכיר את הבלוג שלי מימי קדם- היתה תקופה שכזו שבה הכותרת של כל הפוסטים שכתבתי היתה "פוסט נטול כותרת!" והקטגוריה היתה זהה. אפילו היתה הוכחה שפוסטים נטולי כותרת ותוכן מזיקים פחות לבריאותם הנפשית של הקוראים שניתנה בידי פטל, יקירנו משכבר הימים. קישורים: הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה פוסטים נטולי כותרת וחסרי תוכן לחלוטין. וקישור לפוסט שבו כתובה ההוכחה המגניבה של פטל בנוגע לטענה ש"פוסטים נטולי כותרת ותוכן מזיקים פחות לבריאותם הנפשית של הקוראים". ואני חייבת לציין שזוהי הוכחה ממש מגניבה.

ריאיון למסלול עובד חקר מודיעין. משום מה יש לי תחושה שבעוד חודש יודיעו לי שלא עברתי את הריאיון... שיהיה. אולי צה"ל בכלל לא רוצה אותי?

ביום ראשון ההורים שלי קנו אוטו חדש, ועדיין לא ראיתי אותו. זה בגלל שמיום שישי עד יום שלישי הייתי בכפר יונה-תל אביב-כפר יונה-נתניה, וביום שלישי האוטו היה במוסך. ואז נסעתי ביום רביעי לדבר הזה של העתודה, והיום חזרתי הביתה אחרי שאמא שלי ואחי הקטן נסעו באוטו החדש לראשון לציון. יש דווקא סיכוי די טוב שאני אזכה לראות את האוטו המשפחתי הנוכחי ביום שני... שבוע ויום אחרי שקנו אותו.

אני מרגישה צורך מוזר לכתוב. כתבתי היום כמה שטויות קצרצרות באנגלית, וזהו. מזמן לא כתבתי ממש. ויש לי כמה סיפורים שעדיין מחכים להמשך...

שמעון טוען שאני לא תמימה וחסודה. אני טוענת שאני כן. למישהו אחר יש דיעה בעניין? בכל אופן, ב purity test שעשיתי היה כתוב שאני 91% טהורה. זה הרבה, לא?

אני מרגישה ילדותית במקצת בזמן האחרון. ייתכן שיש לזה קשר לזה שכבר שבועיים אני עושה בכל יום שתי צמות לעצמי?

ועכשיו אני אכתוב כמה דברים שבלוגרים רבים כותבים בכל פוסט:

שיר: perfect day- duran duran

צבע: כחול כהה.

מחשבה: אממ... עוד שוקולד?

לילה טוב לכם, קוראים ויאס"ניקים יקרים,

magesch