ולפעמים טוב, לפעמים לא. די תלוי בנקודת המבט.

אני רוצה לעשות שנת שירות. ממש רוצה.

אני ואינה מתכננות לפתוח מסגרת חדשה, ואנחנו רוצות לעבוד עם תלמידים מצטיינים ולקדם אותם. זה יכול להיות הכי מגניב בעולם, רק שההורים שלי מתנגדים... מצד שני, עוד פחות מחודש אני בת 18.

עצמאות..?

כתבתי בפוסט הקודם שבפוסט הזה אני אצטרף סוף סוף לתופעה שכבר דעכה מזמן- השרביטים (christiana היא זאת שהעבירה לי את השרביט). למי שכבר הספיק לשכוח, כשמעבירים למישהו שרביט/מקל הוא צריך לכתוב שלוש עובדות על עצמו שלא יודעים עליו, ואז להעביר את השרביט לשלושה אנשים אחרים.

והנה העובדות (שאתם אולי יודעים, ואולי לא):

1. אני שונאת אוטובוסים. כמעט מפחדת. הם גדולים מדי וכל תאונה שלהם מביאה איתה סיכוי גדול מדי לפגיעה בהרבה אנשים. והם עושים לי בחילות. והם מפחידים אותי כשהם קצת בזוית, תוך כדי סיבוב או משהו, ונראה כאילו כל שניה הם עומדים להתהפך. ואני שונאת לנסוע באוטובוס עם נהג שנוסע ממש מהר.

2. יש לי חרדת נטישה רצינית, ושמעון יוכל להעיד בעניין הזה... ואני גם בטוחה כל הזמן שאף אחד לא אוהב אותי, ונראה לי שזה נובע מביטחון עצמי נמוך מים המלח.

3. לפעמים אני מתנהגת בצורה קצת אלטרואיסטית (אם זאת המילה הנכונה בכלל..). לטיולים בית ספריים, למשל, אני תמיד לוקחת איתי ציוד נוסף, למקרה שמישהו אחר יזדקק לו.

אם מישהו עדיין מעוניין בשרביט, נא לפנות לחלון התגובות. הוא נחמד בדרך כלל.

בזמן האחרון כל הזמן רע לי. וכל הזמן כואב לי הראש. נראה לי שזה קשור אחד לשני. וחוץ מזה, הספקתי לגלות שאני בן אדם מאוד עצבני (כפי שיכולות להעיד בנות החדר שלי- אינה, מור ורוני). וזה מוזר.

חשבתי שכבר הצלחתי להתאזן קצת...

אני מכורה לידע כללי במוסיקה. נראה לי שזה כי אני ממש אוהבת לשמוע שיר ולדעת מי שר אותו, איך קוראים לו ועוד כמה פרטי טריווייה בלתי מזיקים. בשביל זה יש את ערוץ VH1 (כי את MTV אני לא ממש מחבבת).

עבודת הגמר שלי מתקדמת. כבר יש לי שני עמודים כתובים (ותתעלמו מהעובדה שאחד מהם הוא השער..)!!

והיום שמעתי את רוב המערכה הראשונה של האופרה "חליל הקסם". אני לא מתחרטת שבחרתי בה לעבודת בגמר. היא אופרה ממש מגניבה. מוצארט עשה עבודה טובה.

ידעתם שמוצארט הוטבל בשם Johannes Chrysostomus Wolfgangus Theophilus Mozart? ואחר כך אפילו הוסיפו לו את השם אמדיאוס..

נו, התקופה הקלאסית (מאות 18-19). לכו תבינו.

יש לי עבודת יחידה (עבודה של יחידת בגרות אחת) במחשבת ישראל. הנושא שלי הוא הספירות הנקביות בדמות האל על פי ספר הזוהר- מלכות, בינה וגבורה, ואני מתמקדת בספירת מלכות המכונה גם "שכינה". וזה ממש מגניב.

אני ממש אוהבת עבודות שאני יכולה לבחור להן נושא באופן כל כך חופשי. אלה העבודות שהכי כיף לעשות.

כתבתי שלושה שירים חדשים, בסגנון שלא ממש אופייני לי, ואני חושבת שזה טוב. אחד מהם אני אפילו ממש אוהבת. זה טוב לשנות סגנון כתיבה מדי פעם, לנסות דברים חדשים. זה כיף, והתוצאות יכולות אפילו להפתיע.

אני מארגנת חוג כתיבה יוצרת בבית הספר שלי. אני מקווה שהוא יצליח ושאף אחד לא ירגיש שאני משתלטת יותר מדי...

ואני מפיקה מחזמר באנגלית. אבל כאן, בניגוד לחוג מהקו המפריד הקודם, אני משתלטת. אמנם רוני תביים אותו ומור תעצב תפאורה ותלבושות, אבל אני אחראית על הכל. זה שלי, וזה פרוייקט שלי (וזה אפילו ייחשב לפורטפוליו שלי באנגלית), ואני אחראית על זה. ואני רוצה שזה יצא הכי טוב שרק אפשר, כי אפשר.

נמאס לי להיות כזאת ביישנית וחסרת ביטחון.

ונמאס לי להצטנע (למרות שאני די סנובית..) ולתת לאחרים לנהל את הכל.

גם אני יכולה לעשות דברים, ואני יכולה לעשות אותם לא פחות טוב מאחרים.

ואני יכולה להתבלט, ומותר לי לעשות את זה.

הגיע הזמן לעשות משהו עם עצמי.

פוסט קצת מבולבל, אבל אני אוהבת אותו.

אם קראתם הכל, וגם אם לא, אני מאחלת לכם שנה אזרחית נהדרת.