מי שיסתכל, ישים לב שיש כמה שינויים בבלוג.

פרסים למוצאים?

כואבת לי היד. דלקת גידים, סתם גיד שנמתח, חורף, קור, נקע...

אין לי מושג מה זה, אבל זה כואב.

לפני שישה ימים היה יומולדת לאחים שלי. מזל טוב!

אני אראה את שמעון בעוד פחות משבוע!

(כבר כמעט חודש לא ראיתי אותו, וזה ממש לא נחמד. נו, זה יתוקן ביום חמישי)

סיימתי למיין את הילדים בכיתות ג'-ד' בבית הספר שאני עובדת בו.

9 בכיתה ג', 8 בכיתה ד'. קבוצות קטנות ואיכותיות.

והם כאלה חמודים : ) : ) : )

יכול להיות שאני אפגוש חבורת צמחונים-טבעונים ביום שני. זה עשוי להיות מאוד מעניין.

ארוחת ערב חג בסוכה. איך יודעים איפה החתול שלי נמצא?

לפי הקפיצות. בכל פעם שהוא עובר ליד כיסא של מישהו ומתחכך בו הוא נוהג גם לנעוץ קצת ציפורניים, וזה די מקפיץ את היושבים.

כנראה שאני מאמינה בגורל.

וזה בהחלט גילוי מוזר.

ואם אני אף פעם לא אפסיק לכתוב פוסטים שמלאים בקווים מפרידים, אז מה?

קראתי ספר של טרי פראצ'ט - תרועת מוות (mort, מסדרת עולם הדיסק. מי נתן למתרגמים לעשות כזה עוול לשם של הספר?).

ספר ממש מגניב. אני להיות גאה בעצמי.

המורה המגניב מבית הספר אמר שהמערך במדעים שלי ושל אינה פשוט מצוין : )

אני להיות ממש גאה בעצמי.

מי סנובית? אני?

איפה הגשם שירד פה לפני כמה שבועות?

מה, עדיין לא חורף?

אוף. געגועים זה לא סימפתי.

שמעון, בוא.

נו טוב, אני אבוא. אבל רק ביום חמישי.

מצב רוח קופצני זה כיף. מישהו רוצה להצטרף?

שום דבר לא מושלם. שום דבר גם לא יכול להיות מושלם. אבל יכול להיות יותר טוב, אפילו הרבה יותר טוב, וזה תלוי בעיקר בנו, במעשים שלנו ובהחלטות שלנו.

ובגורל.

רגע השפל שלנו יגיע כשהוא יגיע, אבל הדרך שעשינו עד לשם תקבע אם וכיצד נעלה שוב למעלה.

ורק זכרו - לפעמים המקום הנמוך ביותר והגרוע ביותר הוא רק מקפצה אל הפסגה הבאה.

אוהבת, מאוד אוהבת.

שלכם,

magesch