משום מה, כמעט כל מי שמכיר אותי טוען שאלו המילים הנפוצות ביותר שאני אומרת.

אז יש לי שמיעה דפוקה, תהרגו אותי.

נחשו מי בא היום למגדל העמק, לדירות של הקומונה שלי?

שמעון!

ונחשו מי לא נמצאת שם?

אני!

וואו, העיקר שאנחנו מתואמים.

נו טוב, אין לו זמן אחר לבוא לבקר את הקומונה, אמא שלי בדיוק חזרה מחו"ל והבטחתי לה שאני אהיה בבית...

מרפי, כבר אמרנו?

ילדים קטנים הם המפלצות הכי חמודות בעולם. אבל הם מפלצות.

כן, התחלנו ללמד.

שיעור ראשון עם כיתה ג', שיעור ראשון עם כיתה ד', שיעור ראשון עם כיתה ה', שיעור ראשון עם כיתה ו'.

והם חמודים ממש, המפלצות הקטנות האלה.

סיימתי לכתוב מערך שלם! ארבעה שיעורים כפולים (שעה וחצי כל אחד), לתלמידי כיתות ג'-ד' בכיתות המצוינות שלנו.

כל המערך, כולל מערכי השיעור והנספחים, מהווה כ-30 עמודים וסרטון אחד.

נו טוב, מערך שלם גמור, עכשיו נותרו רק עוד שניים, וכדאי שאני ואינה נסיים אותם עד יום שני הקרוב.

סוף סוף, התחלתי להיות עמוסה ועסוקה בשנת השירות הזו.

ואני עמוסה ממש...

אבל זה נחמד, אז בסדר.

אתמול, בגללי, רוני כמעט גרמה לאחת מהדירות של הקומונה לעלות באש.

היה הרבה עשן, ומי שבסוף היתה צריכה לקרצף את הסיר שנשרף, זו אני.

אה, וגם שברתי כמה כוסות חרסינה בימים האחרונים.

לא פלא שמגדירים את חברי הקומונה כילדי מצוינות. אנחנו מוכשרים, נכון?

בכיתת המחשבים בבית הספר היסודי שאני עובדת בו יש בדיוק מחשב אחד שעובד, וגם הוא די דפוק.

יש עוד מחשב אחד שעובד, אבל המקלדת שלו מסרבת להקליד כמה אותיות, בעיקר את אלה שמשתמשים בהן לכתובות של אתרים ואימיילים. בעייתי במקצת, לא?

ביום שלישי הייתי בקונצרט של זמרת אופרה - לריסה טטוייב, סופרנית מבית האופרה הישראלי.

היה פשוט מדהים.

בנוסף, חוץ משני ילדים קטנים שבאו עם סבא וסבתא שלהם, הייתי היחידה מתחת לגיל ארבעים בקונצרט.

התחלתי לארגן דברים לקראת המקהלה שלי!

בחנתי כמה ילדים, אני כבר חושבת על קטעי מוזיקה שכדאי לעבוד עליהם, והמנצח של המקהלה מיאס"א אמר שישמח לעזור לי בנושא.

והמנהלת של מרכז המוזיקה והמחול כבר מתייחסת אליי בתור מורה! (בואו נשכח לרגע שעדיין לא התחלתי ללמד שם...)

אחד מהתלמידים שכנראה יהיה במקהלה הוא בן 17 וחצי, כיתה י"ב (וסולן של להקת מטאל מקומית). זה עשוי להיות משעשע.

לראשונה בחיי, צפרו לי כשהלכתי ברחוב. ככה לפחות טוענות אינה ורוני.

יש לנו אחראית קומונה חדשה (כלומר, כבר שלושה שבועות) - קרן.

והיא מאגניבה, והיא גורמת לנו לעבוד ממש טוב.

אני להיות שמחה : )

ידעתם ששביל ישראל עשוי להשפיע עליי קשות, אפילו שאני לא עומדת ללכת את כולו?

ככה זה, כי הוא יגזול ממני את יקירי למשך חודשיים שלמים...

לפחות תהנה בדרך :)

מוזר שרק בחודשים האחרונים למדתי געגועים.

איש אחד הלך הלך הלך...

בום!

בזמן האחרון אני אוהבת להקות מוזרות.

מישהו מכיר את def leppard?

time after time של סינדי לאופר תקוע לי בראש כבר יותר משבוע.

אני ממש אוהבת את השיר הזה.

16 קווים מפרידים עד עכשיו. אם אני לא טועה, עדיין לא שברתי את השיא הקודם, ובכל מקרה אני לא זוכרת מה הוא היה.

שיהיה לכולכם סופ"ש מגניב, ותהנו.

אוהבת,

מיכל.