wow. |
| 8/2007
וואו, כבר הגיע הזמן...
שאני אכתוב פוסט.
ובפעם הראשונה בתולדות הבלוג הזה, חסרים שני חודשים ברציפות בארכיון.
לא כתבתי המון זמן...
אבל לא נורא, עברנו את פרעה, נעבור גם את זה :)
ומה קרה בזמן הזה?
שמעון ואני נפרדנו (ולמי שלא הבין מה הקטע של הפוסט הקודם, אז כן, זה).
סיימתי את שנת השירות.
ובטח היו עוד כמה דברים, אבל אני לא באמת זוכרת.
כרגע אני בשלבים מתקדמים ביותר בדרך לקבלת התואר "פדלאה מוסמכת".
ולמרות הכל, שלושה חודשים עד תחילת הקורס נראים פתאום ה-מ-ו-ן זמן...
בסדר, מודה, שמעון - צדקת.
אבל השעמום מניב גם דברים חיוביים.
באתר גרידלרס (אתר של המון שחור ופתור) יש לי כמות נקודות שמעידה על היותי חסרת חיים (210,000,000. נראה אתכם מגיעים לזה!).
אני מכירה המון פורומים בתפוז. חלקם לא שימושיים בעליל.
אני רואה טלויזיה.
זה פשוט לא ייאמן, אחרי כמה שנים שזה ממש לא עניין אותי, אני מתחילה ממש לעקוב אחרי דברים שקורים בטלויזיה.
ניקח לדוגמה את ניפ/טאק, הסדרה שזכתה לתשומת הלב הרבה ביותר מצדי בשנים האחרונות.
במהלך שנת השירות עקבתי אחריה באדיקות, אבל כשניסיתי לדבר עם רועי על הסדרה, גילינו ששנינו לא זוכרים את השמות של הדמויות.
היכרנו את הדמויות בתור "הרופאים" (ולא תמיד הצלחנו להבין במי משניהם מדובר), אשתו של הרופא, הבן של, החברה של הבן, הרופא השלישי, השוטרת, המרדימה, וכו'. לא היה לנו כמעט שמץ של מושג מה השמות.
והיום?
אני מכירה את השמות...
אני אפילו כבר מתחילה להכיר את לוח השידורים!
וואו, אני רואה יותר מדי טלויזיה.
וואו, הפוסט הזה ממש מוזר.
זה באמת סגנון הכתיבה שלי?
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
