קרימזון רום- Crimson Room

אחד ממשחקי הרשת הטובים ביותר שאי פעם שיחקתי בהם. משחק חשיבה מצויין.

קישור:

http://www.fasco-csc.com/works/crimson/crimson_e.php

מומלץ. מאוד מומלץ. הדבר היחיד שצריך לעשות כהכנה למשחק, הוא לוודא שיש לכם שעה או שעתיים פנויות. כשמסיימים אותו הוא אולי נראה קל, אבל לי בכל אופן לקח קצת זמן עד שעליתי על הפתרון.

וירידיאן רום- Viridian Room

ההמשך של קרימזון רום, כלומר- החדר הבא.

מומלץ אפילו יותר. עד כמה שהפתרון של החדר הראשון גאוני, הפתרון של וירידיאן אפילו יותר טוב. את החדר הזה לקח לי אולי שעתיים או יותר לפתור, תוך כדי ניסיונות נואשים שלי ושל מור לגלות את הדרך החוצה בעזרת שיתוף רעיונות באיציק (פלאי הסוציולוגיה, ובשמו העממי, למי ששכח- האייסיקיו).

קישור:

http://www.fasco-csc.com/works/viridian/index_e.php

ועכשיו נעבור לסיבה שלשמה נכתב הפוסט הזה:

אני מכורה לחיבוקים! 

כן כן, אני מכורה לחיבוקים.

אני מחבקת את כל מי שאני פוגשת, עם תנאי מגביל אחד- אני מחבקת רק אנשים שאני מכירה, או אנשים שמכירים אנשים שאני מכירה.

לדוגמה, אתמול הייתי ב'לילות קיסריה' וראיתי את הסרט הנפלא singing in the rain, שעליו סופר בפוסט הקודם. לפני הסרט הספקתי לפגוש את רוני, וקיבלתי בחזרה את הנעליים שלי (וגם על זה סופר בפוסט הקודם).

לאחר שהסרט נגמר ראיתי את רוני שוב, שהייתה שם עם שלושת האחים שלה ועם אבא שלה, וחיבקתי אותה ואת שתי האחיות שלה. זה היה, כמובן, בהסכמה הדדית. אני בדרך כלל לא כופה חיבוקים.

ולמה אני מחבקת?

לא יודעת.

אני פשוט מחבקת.

צריך בכלל סיבה לזה?

אני בסך הכל ילדה קטנה ותמימה בת 16 וחצי שאוהבת את כולם ;-)