סוף סוף יאס"א.

כבר כמעט שכחתי כמה טוב לי פה.

והשנה אפילו מערכת השעות שלי, בתור מוזיקאית-פיזיקאית-נחומיסטית, היא קצרה יותר. רק בסביבות 50 שעות שבועיות! (לא כולל שיעורים פרטיים עם המורה שלי לכינור וחזרות קבועות עם תזמורות והרכבי נגינה שונים..)

פגשתי הרבה יודניקים נחמדים.

וחיבקתי כל אחד מהיודניקים שפגשתי.

זה היה יום שיא בשבילי מבחינת מספר חיבוקים, אפילו בשביל מכורה לחיבוקים כמוני.

ומסתבר שאתמול עשיתי לfiend maker את היום. זה עושה לי כל כך טוב לגרום למישהו להיות יותר שמח ממה שהוא היה קודם, ובמיוחד אם מדובר באנשים שאני אוהבת, כמוה :).

וואו, חמישה קוים מפרידים!

ועכשיו יש עוד אחד. שיהיה.

טוב, אני מבטיחה שזה האחרון. האחרון בפוסט הזה, כמובן.

ועכשיו- נחשו מה אני אמורה לעשות עכשיו במקום לשבת ולכתוב את הפוסט הזה?

כמובן- עבודה להגשה במתמטיקה. נחום יהרוג אותי...

זה נורא משונה שאני בי"א פתאום. ועוד יותר משונה להגיד את המילה 'יודניקים' ולא להתכוון לשכבה שלי. אולי אני עוד אתרגל. וסוף סוף פגשתי את גלאון, אחרי יותר מחודשיים שלא ראיתי אותו.

וממש נחמד לראות בפנימיה גם את אחי היקר, חיים. תעדכן כבר!

וגם פגשתי שוב את יוד. מאגניבה. וביום שבת זרובבלה (וכאן אני לא שמה קישור. כולם יודעים איך להגיע לבלוג שלה) תבוא לבקר!

בלוגרים יקרים, שמעתם?

אני אפגוש את ה-זרובבלה!

טוב, יש לי עבודה בנחום (כלומר, מתמטיקה) לעשות.

תהנו :)