וואו, שברתי את המסורת שלי, זאת עם הפוסטים נטולי הכותרת והתוכן שדובר עליהם כבר רבות. לא משנה, כנראה שאני אחזור אליה בקרוב. שיהיה.

ועכשיו הגיע הזמן לתלונות-

אתם לא קוראים את הבלוג שלי!

ואיך אני יודעת את זה? כי אף אחד לא השתתף בהגרלה על דינק מיקר! זה לא בסדר... הגיע הזמן להשתתף. כל מה שצריך לעשות זה לענות על השאלה- מדוע אוכל בריאות מזיק לאנושות (ולבריאות)? בין העונים יוגרל דינק מיקר, האדם בעל הטעם המשובח במוזיקה, בעל הטבעת שאני גונבת באופן יומיומי (כי בכל ערב אני מחזירה אותה), הבלוגר בעל המבטא המאגניב לחלוטין, משאת נפשו של כל חובב ברטוק בפרט וכל חובבאי באופן כללי.

ועכשיו- הגיע הזמן להשתתף בהגרלה! בהצלחה לכולכם.

~קו מפריד~קו מפריד~קו מפריד~קו מפריד~קו מפריד~קו מפריד~קו מפריד~קו מפריד~

(מועתק מכמה בלוגים, שמפאת זיכרוני הקצר בטירוף, אני לא זוכרת באילו בלוגים מדובר)

אתמול הקרינו באודיטוריום של יאס"א את 'שאיפות' (Blow) ואת fight club. ג'וני דפ שיחק בשאיפות את הדמות הראשית, ורק באמצע הסרט בערך נודע לי שהוא היה השחקן של הדמות הראשית. weirdo, שישב לידי, הוא זה שהשלים את החור בהשכלה שלי. ועכשיו אני הופכת לפקאצה- ג'וני דפ חתיך בצורה יוצאת דופן! ועכשיו אני מפסיקה להיות פקאצה. ג'וני דפ הוא שחקן מצוין. ופייט קלאב הוא פשוט סרט מעולה. זאת היתה הפעם השנייה שראיתי אותו.

והיום יצאנו לטיול בפארק דניה. היה נחמד. היה גן שעשועים ליד והיו נדנדות והיו weirdo, דינק מיקר, יניב, יותם, עומרי, אורי, gunner-yuna ומן הסתם שכחתי כמה אנשים כי יש לי אלצהיימר בגיל 16. בין הלא יודניקים היו שמעון, יקירנו משכבר הימים, ופטל, הבן אדם עם ההוכחה המאגניבה לגבי הפוסטים נטולי הכותרת והתוכן שלי.

טוב, יש לי שיעורים/עבודות/לנגן/עוד-כל-מיני-דברים-שאני-צריכה-לעשות.

ועכשיו די עם השטויות ברומו של עולם שאני כותבת, ביי ביי.

(הוספה בעריכה: דינק מיקר השמיע לי gob ו- weird al. נפלא. פשוט נפלא.)