בתור שולחן?

היה לי מעניין בחיים האחרונים.

החל מסוף שבוע מדהים אצל מור, שלג בצפון, מפגש קומונה שהיה נחוץ ברמות מטורפות, שינוי תפישה משמעותי, התחלת עניין בקורס ובתכניו, שמחת חיים, קיץ, סביונים :), סיום קורס..., אילת, צמות!

קראתי היום את סיפור השערים שכתבתי בכיתה י', שנכתב בעקבות סיפור של מור ושיחות שלי איתה על הנושא.

זה דווקא יותר מוצלח ממה שזכרתי :)

קראתי גם כמה שיחות אייסי שהיו לי עם כמה חברים במהלך השנים האחרונות. מוזר, אבל אני לא בדיוק זוכרת את עצמי ככה. הייתי יותר מגניבה ממה שחשבתי אז :)

ובכלל, ייתכן שאני צריכה להתחיל להסתכל על דברים בצורה פחות פסימית. בדיעבד הכל נראה יותר טוב.

גיליתי שאני כנראה רגישה ללקטוז (או למשהו אחר שנמצא בחלב ובגבינות).

טבעונות, מישהו?

יש לי חופש של שבוע וחצי בין סוף הקורס לטירונות (וכמעט חצי מזה כבר עבר), וממש בא לי לנצל חלקים גדולים מהזמן הזה לבישול. מעניין :)

טסט ביום ראשון. עם קצת הבנה מהבוחן (למשל, ההבנה שאני נוהגת ממש טוב ושהייתי אמורה לקבל רישיון כבר מזמן) יהיה לי סוף סוף רישיון.

אחלו לי בהצלחה :)

אני אומרת את זה מדי פעם, אבל זה לא מוריד מהכנות של האמירה:

שינוי באוויר. דברים זזים אחרת.

זה מגניב :)

תמיד ממש שיעשעו אותי המקרים בהם הטלפון בבית מצלצל, אני עונה, וכעבור חצי שעה של שיחה מרתקת אני קוראת לאחד האחים שלי או לאמא שלי ואומרת "זה בשבילך". אתמול דיברתי הרבה זמן עם חברה של אמא שלי, והיתה לנו שיחה בהחלט מגניבה. זה נחמד :)

הקורס הזה לימד אותי הרבה דברים, גם אם חלק עיקרי מהם הוא "דברים שאני לא רוצה לעשות/דרכים בהן אני לא רוצה להתנהג". בסופו של דבר, הוא היה הרבה יותר משמעותי ממה שציפיתי.

אני שמחה שהייתי בקורס הזה.

באופן מפתיע למדי, עדיין לא נמאס לי מהקטע של קווים מפרידים :)

9 עד עכשיו.

10!

באמירת "מיכל, צ-א-י  מ-ה-ש-ו-ק!"

ובאהבה אין קץ,

מיכל.