ירד אתמול גשם!!!

 היורה הגיע! החורף הגיע! הו, השמחה והאושר!

בואו נפצח כולנו בריקודים סוערים.

מישהו קרא לי "פקאצה"?

אני מצוננת. כלומר, אני חולה. זה כי יש לי סינוסיטיס, אז כל צינון הוא אחד מהסיוטים הכי גרועים שלי. זוועה.

ראש השנה.

אז שתהיה שנה מגניבה ונפלאה לכולם, ומתוקה (ולא כמו דבש, כי אני ממש שונאת דבש) ומלאת חוויות וחידושים.

אני אוהבת את הילדים בכיתות ג'-ד' שאני עובדת איתם בשנת השירות. הם כאלה חמודים :)

אני אוהבת ילדים.

אני מתגעגעת לשמעון.

אני עצבנית?

מעולם לא הבנתי למה אני מדברת בצורה לא קשורה. אני יכולה לומר משפט אחד, לומר את היפוכו, לומר משהו אחר, ושהכל יהיה באותו הקשר ועל אותו הדבר.

אני מוזרה?

בכל אופן, אני אגוצנטרית וכותבת כאן רק על עצמי.

לפני שאני אתחיל לדבר על נקודות, יש משהו שאני רוצה לומר:

אני סוגדת לרוני/הכל תפוס/פלים!!!

כי בזכותה ובזכות הסיפורים שלה חזרתי לכתוב. כבר יותר משנה כמעט לא כתבתי שום דבר,ולפני כן הייתי כותבת כל הזמן, בלי הפסקה. לפני כמה ימים קראתי סיפור של רוני בשם 'סיפור עירוני', ולפתע הרגשתי שאני חייבת לכתוב משהו.

ואז כתבתי משהו. לא משהו מוצלח במיוחד, אולי גם לא יפה במיוחד, אבל משהו. ואני כתבתי אותו. ולא כי הייתי חייבת, אלא כי אני רציתי.

אז רק רציתי להגיד שוב, שאני סוגדת לרוני.

ועכשיו נעבור לעניין הנקודות, שלשמו נכתב הפוסט הזה.

אני שונאת נקודות!

הסבר יבוא בעוד כמה פוסטים, כשאני אוכל לכתוב על זה.

וואו, אם לא הייתי כותבת את כל ההתחלה על הסגידה לרוני הפוסט הזה היה רק שלוש שורות. לא משנה.