אני יודעת שזה באשמתי, ובכל זאת - עבודת הגמר הזו עוד תגרום לי להתמוטטות עצבים.

לא ישנתי טוב כבר כמה חודשים, ואני מותשת לחלוטין. רוצה רק לישון, לישון, לישון כל הזמן. זה כנראה יקרה בחיים הבאים.

חופש התחיל. כן, בטח.

ספירת מלאי:

- עבודת גמר. מספר עמודים דרושים: מינימום 30. כנראה שזה יהיה יותר קרוב ל 50. כרגע יש לי 15. תאריך הגשה: לפני חודש. תאריך הגשה חדש: מחר. סיכוי שזה יקרה: 59%. זה לא יותר מדי...

- עבודה להגשה במחשבת ישראל. מספר עמודים: בסביבות ה 5. תאריך הגשה: לפני שבוע. תאריך הגשה חדש: מחרתיים. סיכוי שזה יקרה: תלוי מתי אני מסיימת את עבודת הגמר, ובכל מקרה הסיכוי הוא 60%.

- שני תרגילים בתנ"ך להגשה. מספר עמודים דרושים: 2 לכל תרגיל, 4 סך הכל. תאריך הגשה: לפני שבוע. תאריך הגשה חדש: מחר. סיכוי שזה יקרה: 70%.

- פרוייקט מחקר באנגלית. מספר עמודים דרושים: 5-7. כרגע יש לי 3. תאריך הגשה: לפני חודש. תאריך הגשה חדש: לפני ה- 15.4, כי אז המורה שלי טסה לחו"ל. סיכוי שזה יקרה: 100%. אופטימית, הא?

- חיבור בהבעה להגשה. מספר עמודים דרושים: כ- 350 מילים בכתב יד, זה אמור לצאת בערך שני עמודים. תאריך הגשה: לפני שבוע וחצי. תאריך הגשה חדש: כמה שיותר בקרוב, זה מה שאמר המורה. סיכוי שזה יקרה: 90%.

ועכשיו, ספירת מלאי של דברים קצת פחות דחופים:

- עבודת יחידה במחשבת ישראל. מספר עמודים דרושים: מינימום 20. תאריך הגשה: כמה שיותר מוקדם אחרי פסח. סיכוי שזה יקרה: 100%, כי זה אחרי פסח.

- עבודה במקום מבחן בתנ"ך. מספר עמודים דרושים: לא יודעת, אני אפילו לא יודעת על מה העבודה. סביר להניח שיותר מ- 5 עמודים. תאריך הגשה: אחרי פסח. סיכוי שזה יקרה: כנראה ש 100%.

- עבודה להגשה בפיסיקה. מספר עמודים דרושים: לא ברור. תלוי כמה תרגילים צריך לפתור ועד כמה אני אשקיע בהסברים. בינתיים אני אפילו לא יודעת על איזה חומר זה. תאריך הגשה: אחרי פסח. סיכוי שזה יקרה: זה כבר תלוי, כנראה, בשמעון. אבל זה יותר מדי אנוכי מצדי... הייתי אומרת שהסיכוי הוא בערך 50%.

- לסכם חומר לבגרות בתולדות המוסיקה. מספר עמודים דרושים: המון. זה יותר גרוע מהיסטוריה. תאריך: הבגרות ב 27.4, 4 ימים אחרי שחוזרים מהחופש. סיכוי שזה יקרה: אממ... 75%?

- להתכונן למתכונות ובגרויות בפיתוח שמיעה והרמוניה. זמן שזה ייקח: ה מ ו ן !!! יותר מדי. תאריך: 5 או 6 ימים שונים לאורך חודש מאי. סיכוי שאני אספיק ואצליח להתכונן: 60%, תלוי כמה מן ייקחו שאר הדברים.

- להתכונן באנגלית. יש יותר מדי דברים שנבחנים עליהם זמן קצר אחרי החופש.

אני עומדת לרצוח מישהו, או להתאבד. איך הבאתי את זה על עצמי?

משהו כנראה ממש דפוק איתי... נו טוב, אני אשרוד, כמו תמיד.

נו טוב, כדי לסיים בנימה יחסית אופטימית, אני אכתוב את השם של הבת הראשונה של מוצארט, שמתה בגיל חצי שנה:

Theresia Constanzia Adelheid Friederike Maria Anna.

אנה מריה זה על שם אימו של מוצארט, לא ברור מאיפה הגיע השאר.

שיהיו לכולכם חיים טובים ונטולי עצלנות וחוסר מוטיבציה.

החלטתי שהגיע הזמן לעדכן, אבל זה בעיקר בגלל שאני בספריה מול מחשב ושמעון לידי יושב ומעדכן גם.

ובכל אופן, הלימודים התחילו, כבר שבועיים שאני מוצפת בהמון דברים שאין לי זמן לעשות, הספקתי לצלם שני ספרים ממש גדולים בשביל עבודת הגמר שלי, אותם שני ספרים מהפוסט הקודם (וזה אומר שבסך הכל יש לי 6 ספים לעבודת הגמר), פספסתי שעת אפס אחת עם בת שבע מתוך שתיים שהיו לי עד עכשיו (ואיחרתי לשנייה), איחרתי גם לכורלים (ובגלל כל אלה בת שבע כעסה עליי...), שכחתי להגיש עבודה בתנ"ך שסיימתי לכתוב לפני ארבעה חודשים, פספסתי שניים מתוך שלושה שיעורי אזרחות שהיו עד עכשיו (כך שאין לי מושג מה אנחנו לומדים)...

ומחר נוסעים לפולין. כלומר, בעוד פחות משש שעות. וכמובן- לא סיימתי לארוז. במקום זה אני יושבת וכותבת את הפוסט הזה.

היתה לי היום שיחה, אממ... מוזרה, עם איתי. בעצם לא מוזרה, אבל לא יודעת להגדיר. לא משנה.

קיבלתי זימון לתלפיות!

עכשיו רק צריך לשלוח להם כל מיני שטויות שהם ביקשו, ואולי אני אפילו אתקבל לשם. הלוואי.

הייתי בבית של בת שבע ביחד עם אינה. וזה, כמובן, חלומו של כל מוזיקאי. כן, בטח.

חוסר הסדר נובע מחוסר הערנות שלי כרגע. בחיים האחרונים ישנתי מעט מדי, ובחודשיים האחרונים ישנתי עוד פחות מזה. ועכשיו אני מתה מעייפות. נו טוב, אני אישן בטיסה לפולין.

השנה לא כתבתי על היודניקים החדשים בבית הספר. הם דווקא בסדר, ויש שם אפילו כמה שהם ממש אחלה.

וגם המדריכים החדשים בבית הספר ממש בסדר.

וזה טוב.

ומוזר לי. כבר שנתיים שאני חיה ולומדת בבועה הזאת שנקראת יאס"א ונמצאת קרוב מדי לגן החיות התנ"כי בירושליים, ועכשיו הכל נהיה מוזר. אין לי מושג איך להגדיר את זה.

התחלתי לצייר קצת, כלומר, לרשום (כי אני עדיין לא מתעסקת עם צבעים), ויוצא לי דווקא נחמד. אני גם קצת משתפרת. וזה מגניב.

ואני גם משתפרת בנגינה בכינור. וזה ממש טוב, כי יש לי בגרות בנגינה עוד חצי שנה בערך.

ויש מצב שאני אפילו מתחילה לדעת קצת מה אני רוצה. וזה ממש טוב.

גם אתם שמתם לב שכל הפוסט הזה כתבתי "וזה טוב" ודברים בסגנון הזה?

או שזה מחוסר בשעות שינה, או שזה מעייפות, או שזה בגלל שהעיניים שלי כמעט נעצמות לגמרי, או שזה כי... לא יודעת.

כבר היה לי פוסט עם השם הזה. אבל אין לי כוח לקישור.

פיזה, אחת מהגורות של צומי, נעלמה. פשוט נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה. גם נחמה, עוד אחת מהגורות של צומי נעלמה, אבל היא נעלמה כבר לפני בערך חודש. את פיזה לא ראיתי מאז אתמול בבוקר, וזה ממש מוזר, כי בדרך כלל הגורים כל היום בגינה שלי.

בהתחלה היו שתי חתולות- צומי וג'יצה. צומי המליטה שלוש גורות, וג'יצה המליטה חמישה גורים. ההורים שלי מסרו שניים מהגורים של ג'יצה למישהי שרצתה אותם, ונותרו שתי חתולות ושישה גורים. ניקיטה, אחת מהגורים של ג'יצה, לא התפתחה כמו שצריך והיתה קטנה מדי, ופשוט סירבה לינוק, ומתה כעבור זמן קצר. נותרו צומי ושלוש הגורות שלה- נחמה (הנכה), פיזה (הפוזלת), ובנצי (זאת שתמיד ברחה ממני), וג'יצה ושני גורים שלה- ג'ינג'ר (ז"ל), וויני (הזכר היחיד מבין כל הגורים שנותרו). כפי שאמרתי, נחמה נעלמה מזמן. היא היתה נכה- כפות הרגליים האחוריות שלה היו הפוכות. אבל היא היתה הגורה הכי חמודה וחברותית מכולם, והכי אהבתי אותה. ועד היום אין לי מושג מה קרה. וג'ינג'ר נדרסה לפני יומיים (בעצם שלושה) על ידי נהג מונית לא זהיר.. ופיזה פשוט נעלמה. נותרו צומי, ג'יצה, ויני ובנצי. וזה ממש מוזר.

וכמובן, בוני, הכלבה הטיפשה שלי. היא בת חצי שנה בערך, והיא לא מסוגלת לאכול חתיכות גדולות מדי של כל מזון שהוא. אמא שלי תמיד חותכת את כל האוכל שהיא נותנת לה לחתיכות קטנות, כדי שבוני תאכל. היא גם לא ממש אוהבת לאכול אם לא מאכילים אותה. כלבה מפונקת. וגם טיפשה. ותמיד ישנה בתנוחות זנותיות. אבל היא חמודה ואי אפשר לסרב לפרצוף המתוק הזה שהיא עושה. וזה עדיין לא מפצה על התינוקיות שלה.

והתחלתי לעבוד על עבודת הגמר שלי. כפי בוודאי כבר הזכרתי בעבר- מוצארט והבונים החופשיים. מוטיבים של הבונים החופשיים באופרה "חליל הקסם" מאת מוצארט.

אז היום שמעתי את ההתחלה של האופרה תוך כדי קריאה של התמליל בגרמנית.

וכמובן, אחרי התגלית המרעישה ש magesch, הכינוי שלי, המילה שהמצאתי, היא בעצם מילה בגרמנית, גיליתי כינוי נוסף שלי שהוא מילה קיימת בגרמנית. mich, כפי שנוהגים לכנות אותי יונתן ושמעון (קיצור של מיכל, כמובן) היא בעצם מילה קיימת בגרמנית שפירושה באנגלית הוא me. איך לא. אני מניחה שבעתיד אני אגלה שכינויים נוספים שלי הם מילים בגרמנית. שיהיה. לפחות גיליתי שהכינור שלי בעצם לא גרמני- הוא הונגרי. וואו.

שיהיה לכולכם לילה נפלא (או בוקר מצוין).

magesch