עברו עליי שבועיים מוזרים מעט, בעיקר מבחינת הדברים שעוברים בראשי כרגע.
הקורס הזה דוחס הרבה דברים חדשים למוח שלי. עדיין לא החלטתי אם זה טוב או רע.
אבל מה שבטוח - אם זה לא טוב, אז זה בהכרח רע. האמנם?
משהו השתנה.
רוחות שינוי באוויר.
ולקרוא קטעים ישנים מהבלוג הזה מעלים בי תהיות.
ואולי...
אולי אני אפסיק לתהות ואלך לישון סוף סוף.
איש אחד הלך הלך הלך...
יש לי ביפר!
אנשים טובים יש בכל מקום, גם במקומות מאוד לא צפויים.
אחרת, איך ניתן להסביר את קיומם של אלה, הדס, עידן ורפאל?
בימים שני-שלישי הייתי בסיור בירושלים.
איך היה?
קר!!! (לא צפוי בעליל)
היה מגניב.
יש אחלה אנשים איתי בקורס.
דברים חדשים יכולים להיראות כקשים מדי לפעמים.
וויפי, קו מפריד :)
מסורות ישנות?
יש לי חתול חדש :)
הוא לא כל כך חדש, בעצם.
הוא התמקם בגינתנו לפני כחצי שנה, מרגע שנולד. אימו ואחיו כבר עזבו, אך הוא נשאר בגינה.
ובשבוע שעבר הוא הרשה לי בפעם הראשונה ללטף אותו :)
החלטתי שמעתה, שמו בישראל הוא איתיאל. או אותלו. נב (קיצור של נבוכדנצאר), אם ממש מתחשק.
הוא כזה חמוד :)
וואו, פוסט ארוך.
ציניות?
מוזר, פעם הייתי יותר צינית.
ואולי העולם פשוט לא מספק לי מספיק ציניות כרגע?
אני אומרת לכם, זו פשוט קונספירציה נגדי!
שינה היא דבר טוב.
לכתוב פוסטים זה דבר נחמד ומשעשע.
לכתוב פוסטים במקום לישון זה לא טוב, לא נחמד ולא משעשע.
יחי הלוגיקה.
לילה נפלא לכולם,
אני מאחלת לכם שמש, קיץ ולהקת סנוניות (ונראה מישהו מגלה מאיזה שיר זה לקוח...).