שנים לא הייתי כאן (כלומר, חודשים).

לא נורא :)

סתם רציתי לכתוב עכשיו איזו שטות, סוג של בערך געגועים לבלוג (עדיין כתום).

שינויים כאן ושם, הכנה לקצונה-הדחה-חטיבה-תל השומר?

עדיין לא ברור, אבל זה בבדיקה. כשיהיו מסקנות כלשהן, אולי אכתוב כאן :)

זה באמת סתמי, אבל גם פוסט סתמי מעורר מידה כלשהי של שמחה כשהוא מתפרסם.

שבוע נהדר לכולנו :)

לזכר ימים טובים, ולקראת ימים טובים עוד יותר שיבואו.

וואו, מציף אותי גל של טוב בימים האחרונים.

סוג של אושר, שמחה, כיף.

אני אוהבת את זה.

הייתי חולה בשבוע שעבר. גימלים ראשונים בשירות הצבאי שלי :)

קראתי את "עריסת חתול". ספר טוב. אתם מוזמנים לקרוא גם.

אחי היקר קנה לי את הדיסק החדש של יזהר אשדות, זה עם הסבב האירי.

דיסק מגניב לגמרי :)

היה לי יומולדת לפני קצת פחות מחודש.

דווקא היה לא רע.

לצורכי נושאים חמים:

מיכל הוא שם שמקורו בתנ"ך, ושם הוא מופיע בשתי צורות.

הצורה הראשונה היא ביתו הצעירה של שאול המלך, שנישאה לדוד המלך ואף הצילה את חייו.

הצורה השנייה מופיעה פעם אחת בלבד בתנ"ך ובה מופיע השם "מיכל" כנחל מים קטן, או מעין.

אני ממש אוהבת את השם שלי :)

ושוב, מחדש, כל העולם פרוש בפניי, ומחכה לי.

באיחולי התעלות לכולנו,

מיכל.

בתור שולחן?

היה לי מעניין בחיים האחרונים.

החל מסוף שבוע מדהים אצל מור, שלג בצפון, מפגש קומונה שהיה נחוץ ברמות מטורפות, שינוי תפישה משמעותי, התחלת עניין בקורס ובתכניו, שמחת חיים, קיץ, סביונים :), סיום קורס..., אילת, צמות!

קראתי היום את סיפור השערים שכתבתי בכיתה י', שנכתב בעקבות סיפור של מור ושיחות שלי איתה על הנושא.

זה דווקא יותר מוצלח ממה שזכרתי :)

קראתי גם כמה שיחות אייסי שהיו לי עם כמה חברים במהלך השנים האחרונות. מוזר, אבל אני לא בדיוק זוכרת את עצמי ככה. הייתי יותר מגניבה ממה שחשבתי אז :)

ובכלל, ייתכן שאני צריכה להתחיל להסתכל על דברים בצורה פחות פסימית. בדיעבד הכל נראה יותר טוב.

גיליתי שאני כנראה רגישה ללקטוז (או למשהו אחר שנמצא בחלב ובגבינות).

טבעונות, מישהו?

יש לי חופש של שבוע וחצי בין סוף הקורס לטירונות (וכמעט חצי מזה כבר עבר), וממש בא לי לנצל חלקים גדולים מהזמן הזה לבישול. מעניין :)

טסט ביום ראשון. עם קצת הבנה מהבוחן (למשל, ההבנה שאני נוהגת ממש טוב ושהייתי אמורה לקבל רישיון כבר מזמן) יהיה לי סוף סוף רישיון.

אחלו לי בהצלחה :)

אני אומרת את זה מדי פעם, אבל זה לא מוריד מהכנות של האמירה:

שינוי באוויר. דברים זזים אחרת.

זה מגניב :)

תמיד ממש שיעשעו אותי המקרים בהם הטלפון בבית מצלצל, אני עונה, וכעבור חצי שעה של שיחה מרתקת אני קוראת לאחד האחים שלי או לאמא שלי ואומרת "זה בשבילך". אתמול דיברתי הרבה זמן עם חברה של אמא שלי, והיתה לנו שיחה בהחלט מגניבה. זה נחמד :)

הקורס הזה לימד אותי הרבה דברים, גם אם חלק עיקרי מהם הוא "דברים שאני לא רוצה לעשות/דרכים בהן אני לא רוצה להתנהג". בסופו של דבר, הוא היה הרבה יותר משמעותי ממה שציפיתי.

אני שמחה שהייתי בקורס הזה.

באופן מפתיע למדי, עדיין לא נמאס לי מהקטע של קווים מפרידים :)

9 עד עכשיו.

10!

באמירת "מיכל, צ-א-י  מ-ה-ש-ו-ק!"

ובאהבה אין קץ,

מיכל.