"אומרים שנשים סולחות אבל לא שוכחות. אני לא חושב שמגיע לי החסד הזה."

זה ציטוט של מישהו מסויים, אני מניחה שיש לפחות אדם אחד שיבין על מי מדובר.

נדמה לי שסלחתי לו.

עובדה שאני עדיין מדברת איתו מדי פעם, אבל זה ממש מוזר לי. כן, ממש מוזר לי לדבר עם מישהו שהיה פעם אחד מהידידים הכי טובים, מישהו שהיו לי איתו כל כך הרבה שיחות נפש, ועכשיו בקושי היי וביי אנחנו אומרים אחד לשני.

הוא יודע שהוא פגע בי, אז הוא לא מנסה לתקשר איתי ממש, ואת זה אני חייבת לזקוף לזכותו. באמת שאני מעדיפה פשוט לא לראות אותו יותר ולא לדבר איתו יותר.

ועוד ציטוט שלו, משיחה היום באיציק:

"תודה, ממש תודה, את מצילה את החיים שלי."

אין לו את הדף עם העבודה במתמטיקה לחופש, אז סרקתי ושלחתי לו אותו באימייל. ממש הצלת חיים.

אני לא מאמינה שסלחתי לו...

ועכשיו כמה ציטוטים עליו:

"הוא חתיכת חזיר שוביניסט!" (ארטמיס)

"הוא!!!" ~נאמר ביחד עם מבט כועס מלא כוונת רצח~ (פלימי)

"גרררררר!!!" (מור)

"גרררררר!!! אני אהרוג אותו!!!" (גלאון)

כפי שניתן לראות, הוא לא אהוב במיוחד עליי ועל עוד כמה אנשים שמכירים אותו. אבל באופן כללי הוא לא באמת עד כדי כך נוראי. לא יודעת. אולי הוא כן. עוד לא החלטתי. לא משנה.

עריכה:

צנזורה!!!

**** *** *** **** ***** ****.