אתה חוזר אלי תמיד בלילה ומדיר שינה מעיניי. אתה חוזר אלי תמיד בלילה שניה לפני שאני נופלת לשינה. אתה חוזר אלי תמיד בלילה בשקט מתגנב. אתה חוזר אלי תמיד בלילה עם חיוך, תמיד עם חיוך. ושוב כובש. - יש רגעים שנדמה ששכחתי כיצד הרגישה הנוכחות שלך לידי. רגעים שהייתי רוצה להחסיר. זה ועוד הרבה אחרים. אני מרגישה לפתע אטומה ולא מבינה - למה? - וברגעים שאני מרגישה שאני שוקעת. כבר לא מחפשת אותך בכל מקום. וברגעים שאני קורנת אני לא מצליחה להרגיש את החיבוק שלך סביבי. ובכלל אני לא יכולה לסבול כל מגע אחר. - והחלומות עדיין שוקו כמו שהבוקר עדיין טופי. - רק אני או שגם המילים שלי פתאום איבדו משמעות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
