טינק. אני. |
| 4/2009
חובת ההוכחה. זכרונות ישנים שנמחקו לנו לאורך השנים. כמו שפעם היה לך אכפת כשהיית מחביא מתוקים בכיסים. רק בגלל ההפתעה. כאילו שוב קטנה. - אהבנו בטוח כמו שהכי קל ופשוט לעשות, לפעמים כדי לא להיפגע, אך ללא סיכונים האם יש טעם? - ככל שרציתי להאמין בך הפעם בתוכי כבר ידעתי שאתה מזוייף. ובאותם רגעים לא הרגשתי כבר, אבל עכשיו אני מבינה את הכל. וחבל. הוכחת לי שאפשר אחרת רק בשביל שבסוף תוכל ללכת. אכזבה. צודק. - חשבתי שסוף סוף מצאתי את השקט את האיזון והשלווה אבל כרגע אני מרגישה שוב חוסר מנוחה, רועשת וגועשת שוב אני מתייאשת. תשושה. מהכל. ואין זמן. אין זמן לכלום.
09\04\11 (6:52)
רגש בטעם מנטוס תות. עם מתיקות דביקה וממכרת. הסחת דעת מתמדת. חיבוקים חמים לכמה רגעים. שינה עמוקה בין רגע. וחיוכים עטופים בחוצפה. תוהה אם גם אתה לרגע נזכר.
09\04\13 (9:15)
| |
| |