טינק.
אני. |
| 4/2008
פירורים
בחושך הייתי מחפשת את הידיים שלך לאחוז
וגם ללא מראה עיניים תמיד אותך אוכל לזהות
את הריח החזק בצוואר החולצה
את המגע העדין במורד גבי.
16.03.08
11:12
תנשום איתי במקצב אחיד
15:48
מאחורינו נשארו פירורים של זכרון.
ולעיתים נדמה שגם אנחנו נעלמנו איתם.
כמו קסמים יוצאים לנו המילים.
אך ברגע האמת מתחבאים בנקודות, בסוף המשפטים.
משלימים את החסר עם המבטים.
הנגיעות אומרות מה שהפה מחמיץ להגיד.
ואם היינו יודעים לקרוא מחשבות.
יכול להיות שהיו נעלמים לנו בדרך גם הרגשות.
כי עקשנות נחרצת לא תתרכך.
ורכות מתפרצת - לזה לא נצטרך.
ואנחנו עומדים בחושך ללא מילים.
נפגש בחלום שלי או שלך.
כי שם רק שינינו לבד ואין עוד אף אחד.
אוהבת תמיד.
3.04.08
22:58
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
