צ'ולי איז גון טו כרמיאל,תמה הסאגה

והמוקטעה נושמת לרווחה.

אין לי זין יותר לבעלי חיים, נמאסה עלי תקופת התמגוצ'י - להאכיל את זה, ללטף את ההוא, לתקוע לזה תרופה, לשחק עם ההוא, ולהשיג גזר וחסה. מה לי ולירקות בכלל? מישהו רוצה ארנבת? צ'ולי נמסר, סברס בקרוב יוחזר, והאנרנבת תטוגן לאלתר.

מסרתי אותו לילדה אחת מכרמיאל, פריקית ישרא חמודה כזו. כשחיכינו לה עם החתול באוטו ג'ו ציין שהנוער היום מאוד מתעניין בקטע של כת השטן, וצ'ולי עשוי למצוא את עצמו חרוך ומנוקז על איזו מצבה. בערך דקה אחרי שהוא אמר את זה היא הופיעה, עם מעיל שחור ארוך וכל מיני שרשראות פנטגרם וקולר ניטים וכיוב"צ (ג'ו: היה לי חיוך מעין לעין כשראיתי אותה). אחרי שווידאתי איתה עין בעין שצ'ולי לא יצלב ודמו לא ישתה, הענקתי לה את החתול בצירוף הוראות הפעלה. מה הוא אוכל, מה הוא משחק, ובשום פנים ואופן לא לקרב אליו את הפנים. בזמן שעמדנו שם עם החתול ארוז בתוך קופסת פלסטיק פקצית להחריד, עברה משפחה אחת שהלכה לאיבוד בשנות החמישים, ופשוט עמדו ובהו בנו דקה ארוכה. הילדה הסבירה להם שזו מוטציה ביולוגית והיא הולכת לפוצץ אותה על הטיילת. המשפחה התחלחלה כמעה והלכה.

בלילה, הסברתי לג'ו שהפריקים של היום יותר משודרגים, וריבוי חגורות בצוואר וצבעים בשיער אינו מצביע על פריקיות כבדה, אלא יותר לכיוון הממוצע. אפשר לחשוב שאנחנו נראינו יותר טוב כשהיינו בני 16. הפריקים של היום לפחות נקיים. ג'ו הסכים איתי שארוחת הערב שאכלנו בקפה ביאליק היתה מצויינת, ואחר כך הלכנו לישון והתעררנו בלי שחיה תקפוץ לנו על הפנים ותשחק לנו עם המצח.

עמית, תשמרי עליו, אחרת אני קורעת אותך.