פעם בשנה אני שוברת את העיקרון היחיד שאי פעם הצבתי לעצמי, ונשארת בבית של אמא לראות טלוויזיה.

טלוויזיה! אני!

רק בשביל ארץ נהדרת.

ומה אני מקבלת?

לקט.

זהו, אני באופן רישמי מאוכזבת טלוויזיה. סאלאמת.

בסוגריים:

אמא: יש כבר הרוגים ישראלים?

אני: כן, אבל הם כל כך מסטולים שהם עדיין לא יודעים את זה.

סגור סוגריים.