לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


האושר מגיע במנות קטנות ומטופשות
כינוי:  הפופיקית ההיא

בת: 46

ICQ: 314718484 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2005

סנילית


שניה לפני שיצאתי מהבית של ג'ו נזכרתי, שהיתה לי תחבושת משומשת ביד, אבל לא זכרתי אם זרקתי אותה.

קורה, מה לא? לא קרה לכם ששכחתם להוריד את המים באסלה? לשטוף את הפה אחרי שצחצחתם שיניים? קורה לכולם.

אז הלכתי לפח בכיור - ולא היתה שם תחבושת. הלכתי לפח בחדר, ולא היתה שם תחבושת. גם לא בפח של השירותים. התחלתי להילחץ - אם לא זרקתי אותה, אז מה עשיתי איתה, לכל הרוחות?

וג'ו, שוב אני מזכירה, לא יהיה בבית שבועיים, ולכן גם אני לא, כך שאם אמא שלו תגלה לפתע את הגעלול מונח בחוסר אסתטיות באיזושהיא פינה בבית, זה עשוי להיות מאוד, אבל מאוד לא נעים.

 

הפכתי את השמיכות על המיטה, הבגדים על הכסא, הזבל בפח, הכלים בכיור, וכלום! בדקתי בסלון, בחדר של אמא שלו ובמרפסת, וכלום! תלשתי לעצמי את השערות מרוב עצבים, וכלום! בדקתי את התחתונים רק כדי לוודא שאכן החלפתי תחבושת ואני לא מדמיינת, ואכן, החלפתי.

אז איפה, אלוהים אדירים! איפה?!?!?

 

 

 

 

(בפח מתחת לכיור, למקרה שהייתם במתח)

 

 

 

(ממתי יש להם פח מתחת לכיור בכלל?)

נכתב על ידי הפופיקית ההיא , 26/1/2005 10:54   בקטגוריות שירה בדרכים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



53,221
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפופיקית ההיא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפופיקית ההיא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)