תשמעו, האלון ליטבק הזה חתיך, אלוהים ישמור. כל כך ירד לי האיי קיו כשראיתי אותו, ששקלתי לרוץ להירשם לכוכב נולד. נראה לי שלאורך כל הראיון בהיתי בו באגרסיביות, אולי גם ליקקתי שפתיים בחושניות וכיווצתי את ירכיי הפנימיות. היה שם עוד מנחה אחד, ג'ייסון, הגרסה המכוערת והמוקטנת של המכוער הקטן מ"מה קשור". התעלמתי ממנו בהפגנתיות, מי צריך אותו בכלל. תנו לי את אלון ליטבק אחד על אחד ומהר, למה חבר שלי חוזר מניגריה רק עוד שבועיים.

בקיצור, הראיון הלך אחלה, לא גימגמתי יותר מידי, רק קצת. לא פזלתי יותר מידי (לאן יש לי לפזול? אלון ליטבק מולי), ואני רק מקווה שכשחייכתי לא נהיה לי פרצוף של מפגרת. בסוף הראיון גם התחלתי לרחף, זה משהו שקורה לי. תוך כדי דיבור פשוט הפלגתי במחשבותי לאן שהוא (אלון ליטבק?) אז אם וכאשר ייצא לכם לצפות ולפתע אראה מנותקת מהמציאות כמו הומלסית מרמלה, אז תדעו שזה מה שקרה.

בסוף זה לא היה שידור חי, אגב. הקליטו כמה קטעים וישדרו אותם בשבוע אמריקה, עוד שבועיים בערך. היתה אחת שדיברה על אוכל, ילדה אחת חמודה וקופצנית שדיברה על הוליווד, ואחת על קריסטלים. נדמה לי בעצם שהקריסטלים היתה בשידור חי. בכל מקרה, היא היתה נורא נחמדה, הקריסטלים, וגם הביאה לי אבן קריסטל אחת (ששמה בישראל הוא תחרת אגן כחולה, או משהו. אני צריכה לבדוק את זה) וזה שימח אותי נורא.

אז זהו זה. ב 7.2 יתחילו ויסתיימו 15 דקות התהילה שלי. בעצם, היתה איזו בחורה שם שאמרה לי לשלוח לה עוד נושאים מעניינים, ואולי הם ישלבו אותי בעתיד. הידד!

ונ.ב - במהלך הראיון, הקטן והמכוער אכל פופקורן בשיא החוצפנות, וגם העיף אותו לכל עבר. וכשהוצאתי את המיקרופון מהחולצה, נשרו משם גם כמה פופקורנים אבודים. אני שוקלת לתבוע.