אני יושבת לי ומשחקת קופלאס להנאתי, יען זוהי שעת הפסקת הצהריים שלי ולאונן לא בא לי. פתאום מצלצל הטלפון, על הקו עורך גדול שאומר "תעשי בלה בלה בלה! מייד! מחר! 11:00 בבוקר!" אמרתי פ'סדר, תוך כדי שאני חושבת לעצמי שאין לי זמן, כי אני צריכה לעשות היום בלה בלה בלה אחד, ומחר רציתי ללכת להלוויה של קישון, וביום רביעי גם יש לי בלה בלה בלה. בקיצור, מייד אחרי זה היתה ממתינה, ושם עורך אחר שאמר לי - "תעשי בלה בלה בלה!" לאתמול! למחר! לשלישי בפברואר!" אמרתי אוקי! אוקי! אוקי! (הוא היה לחוץ נורא, אני משועשעת).

סגרתי את הטלפון בשוק.

אמרתי אמאל'ה! אבל קטן.

אני צריכה יומן.