רבים חושבים שפתח תקווה היא עיר אפורה, מכוערת ומשעממת. ובכן, במובן מסויים זה נכון, היא אכן אפורה, די מכוערת, ומשעממת לפרקים. אבל יש לה מעלה אחת - העובדה שהיא אם המושבות. ועל זה אי אפשר להתווכח.

כמו שלתל אביב יש את הבאוהאוס, לירושלים את האבן הירושלמית, ולהוד\רמת השרון את הכיכרות, כך יש לפתח תקווה את בתי המושבה, וזו הסיבה היחידה שאני אוהבת להסתובב ברחובות. הבתים האלו אומנם עייפים ומתפוררים, ומזמן התפוגגה תהילתם אל הערפיח, אבל עדיין, יש בהם חן מסויים, פוטנציאל לשיפוץ מסיבי. כל פעם שאני עוברת ליד בית כזה אני נשבעת שכשאני אזכה בלוטו אני אשפץ לו את הצורה, ואז אשכיר אותו במחיר מופקע.

יש כמה סוגים של בתים ישנים בפתח תקווה. יש בתי מושבה רגילים ובתי מושבה קולוניאלים, מימי רוטשילד וחבריו. יש שיכונים קטנים ושיכוני גדולים, ויש את בתי שנות השבעים, בתי שנות השמונים, והמכות של שנות התשעים. רק בשנת אלפיים התחילו לבנות כאן בתים יפים, וכולם מרוכזים בנווה עוז החדשה ושכונת אם המושבות, שיהיה להם לבריאות. מרכז העיר נשאר מגעילול ומוזנח כפי שהיה מאז ומעולם.

זה בית מושבה קולוניאלי מובהק, עם המרפסות, החלונות, והעיצוב המושקע כלפי הרחוב (על פי האמנה הפתח תקוואית, על הקירות המשקיפים לחצר והחניה אין לבזבז כסף)

כמו שאתם רואים, הבית הזה עבר שיפוץ מאסיבי. צבעו לו את הדלתות והחלונות, והתקינו בו שלט. הידד. את שאר הבית לא שיפצו, כי בלאו הכי מסתיר אותו עץ ואי אפשר לראות אותו מקדימה (לכן גם צילמתי מהצד, דה)

אגב, עלי לציין כי המצלמה הטובה בניגריה ולכן נאלצתי לצלם במצלמה הפחות טובה, או יותר נכון - בקקאמייקה. מבחינתי זה בסדר, כי בלאו הכי אני בלי המשקפים ובכל מקרה רואה מטושטש, כך שלי אישית האיכות לא מפריעה. אתם תתמודדו.

כשרואים בתי מושבה בפ"ת, דבר ראשון צריך להשתמש בדמיון ולנסות לתאר את הבית כפי שהוא היה ביום היוולדו. זה קשה, אבל רק ככה אפשר להבין את הקסם.

זה בית מושבה קלאסי, שכנראה גרו בו עד שנת 90 ומשהו. תוספות של עץ ופחונים הם מראה שכיח אצל בתי מושבה שהחזיקו מעמד יותר זמן מהדיירים שלהם.

כמו במקרה הזה למשל:

(הבית לא באמת עקום, זו אני שצילמתי תוך כדי הליכה) (כי ירד עלי גשם)

זו דוגמית לבית מושבה קלאסי במצב טוב ואפילו טוב מאוד. את השאר לא יכולתי לצלם כי היתה חצר והיה עץ.

זה רק נראה מרחוק כמו בית מושבה קלאסי, אבל היות ומדובר בבית של שתי קומות, הוא בעצם שיכוני.

השיכונים הראשונים היו בתים קטנים של שני קומות עם חצר. השיכונים היותר גדולים הם עם שתיים- שלוש קומות על עמודים.

זה גם שיכון ראשון

ואלו כבר השיכונים היותר מתקדמים. שימו לב איזה רחוב מושקע, יש בו כיכר!

זו דוגמא מובהקת לסגנון הבניה של שנות השבעים-שמונים. מכה, פשוט מכה.

ולעומתו, זו יציאה מובהקת של שנות התשעים.

יש יותר מידי בתי אבוקדו כאלו בפתח תקווה. מאוד לא ברור.

וזה טרקטור באמצע רחוב רוטשילד. כי זה הגיוני.

בהזדמנות אני אצלם עוד בתים, בשכונות היותר מרוחקות, שם יש בתי מושבה יפים של ממש, ובאיזור השוק יש יציאות קולוניאליות שבא לך לבכות. אבל נשמור את זה לפעם הבאה.

מצדיעים במועל יד: