אני: תזכיר לי למה הפסקתי עם הגלולות?
ג'ו: כי שכחת אותן יותר מאשר לקחת אותן.
אה נכון, באמת היתה לי את הבעיה הזו. יש בנות שמפסיקות בגלל התופעות לוואי, יש בנות שמפסיקות כי אין להן חבר, ואני מפסיקה כי זה לא רלוונטי לקחת ארבע עשרה גלולות בחודש ובשאר הזמן לנסות להיזכר אם לקחת אותו ומאיזה צד התחלת בכלל. חוץ מזה, אני מודה, לא היו לי שום בעיות רפואיות, תופעות הלוואי היחידות היו מחזור פעמיים בחודש, כי תמיד שכחתי לקחת את הגלולה שלוקחים אחרי ששוכחים לקחת, ואז שנזכרתי לקחת את הגלולה ששכחתי לקחת ואני מנסה להיזכר מתי שכחתי לקחת כדי לדעת איזו לקחת - אני מקבל מחזור ואז, כזכור, צריך להתחיל לספור מהתחלה.
אז עברנו לקונדומים.
הבעיה עם הקונדומים בימינו היא שהם הפכו להיות חלק מתרבות השפע. זה כבר לא דורקס ו-R3, (שאת האחרון אני לא לוקחת כי מצאתי אותו פעם אצל אבא שלי במגירה), זה כבר קונדומי ולייףסטייל, והבורדלו ובלה בלה בלה. ולכל אחד יש קטגוריות ותתי קטגוריות - לובריקטד, נון לובריקטד, לובריקטד וצלעות רטט, דק במיוחד, רגיש במיוחד, היפר אלרגני ובטעם פאפאיה. די! אני רוצה קונדום, לכל הרוחות, לא מלח אמבט.
אצל ג'ו יש את השחורים עם הצלעות רטט. לא הקונדום שחור, אלא העטיפה שלו. אני לא אוהבת את הצלעות רטט האלו, אבל בעצם יכול להיות שאותם אני כן אוהבת, אבל את אלו עם הנקודות גירוי אני לא אוהבת. אי אפשר לדעת כי העטיפות נעלמות בשלב מסויים וגם למי יש כוח להתחיל לחפש. מתפזורת הקונדומים שאני מחזיקה בקערה ליד המיטה אנחנו מאוד אוהבים את המותאמים אישית (הכחול או הירוק) ושונאים מוות את הלובריקטד (אדום). כמדומני שלובריקטד זה משומן או עם קוטל זרע או משהו. מה שלא יהיה, זה מעצבן לי את השושנית, ובסקס, כזכור, צריך לדאוג שהשושנית תהיה מרוצה.
בקיצור, אתמול הגענו למסקנה שאי אפשר ככה וצריך לבדוק לעומק את הנושא ולשים לב איזה קונדומים אנחנו אוהבים ואיזה לא. ואם כבר משתמשים בצלעות רטט או בנקודות גירוי אז לא מאחורה, הזווית הורגת אותי.
אני: תגידי, איזה קונדומים את אוהבת? רוצה כמה לובריקטד?
טושה: בואי אני אסביר לך מה דעתי על קונדומים - אני לא סובלת קונדומים !!!
דחפנו לה בכל זאת כמה אדומים כאלו, והיא מצידה שאלה אם בא לנו בטעם שוקולד.
ואני אומרת לא ולא! אם אני כבר מוצצת, אז זו תהיה דו פרצופיות מצידי למצוץ משהו שאין לו טעם של זין, על כל מה שמשתמע מכך, ולמה אני צריכה למצוץ לזין עם קונדום בכלל? מה הטעם? (חה חה חה) מה עשינו בזה?
אני גם לא אוהבת את אלו הזוהרים. זה מטריד אותי עד אימה. תארו לעצמכם את הסיטואציה - תאורה אינטימית מאוד, ג'ו מסתובב לשידה, לוקח קונדום, מלביש אותו ומסתובב אלי כשבאמתחתו חרב ג'די זוהרת בירוק ניאון. התוצאה: מייד אני בורחת מהמיטה ורצה לרחוב בצרחות עירומה כביום היוולדי.
עזבו אותי מהשטויות האלו.
אבל מה שבאמת מפחיד אותי זה לפתוח את הקונדום. אני ידועה בתור קלאמזית בעליל, וקונדום, כידוע, הוא מוצר רגיש שלכל פגם בו יש השלכות שאנחנו לא רוצים להתעסק איתן. אז לפתוח את החפיסה עם הידיים זה לא עובד, פשוט כי זה לא מצליח לי. עם השיניים זה מסוכן. וכשמגיע רגע ההלבשה אני בכלל מבוהלת שעשיתי שריטה או פצע או נגע בלטקס-לטקס הזה והלך עלינו.
וחוץ מזה, זה גם קצת מגעיל ביד.
במיוחד אם זה הלובריקטד.
אז אנחנו ממשיכים בחיפושינו אחר הקונדום המושלם. ופתוחים להצעות ייעול. תודה.