כי באמת די, זה מוגזם. אני מבינה שיש לי התפרצויות והכול, אבל לא להתייחס למה שאני אומרת, כי לא דיברתי בטון מספיק רגוע בשבילו, אז תסלחו לי, אין לנו על מה לדבר יותר. אני טיפוס שמתעצבן מהר, כשאני עצבנית, אני מדברת כמו שאנשים מעוצבנים מדברים. והיום, אפילו לא צעקתי, נשבעת לכם, רק אמרתי שזה פגע בי, אפילו שזה היה משהו שטותי, אבל הטון, הטון לא מצא חן בעיניו, וזו סיבה מספקת לא להתייחס למה שאמרתי, ובטח שלא לבקש סליחה.

יש הבדל בין שומע למקשיב, והוא לא מקשיב.

רק לפני יומיים אמרתי לו שעוברת עלי תקופה קשה, שאני בדיכאון, שרע לי ושאין לי כוחות. אבל הוא לא הקשיב. הוא ישב בכסא לידי עם שפת גוף שאומרת "אז מה את רוצה ממני?" ידיים משולבות, פרצוף חמוץ. כואב לי ואני לא מקבלת ממנו שום ליטוף או טיפת סימפטיה, ואני מרגישה כאילו הוא מעניש אותי, כאילו שלא רע לי גם ככה.

יש שתי שירות. בעצם, יש רק שירה אחת, והשניה זו המפלצת שלה. כששירה נפגעת, אז המפלצת יוצאת החוצה ומנסה להגן עליה. אתם יודעים מה? היא אפילו לא מפלצת, זו לא אשמתה. זו הדרך היחידה שהיא מכירה. היא פורצת בשיא הכוח ואומרת את כל מה שיש לה להגיד, ושירה נשארת מאחורה, ומרוב בהלה לא אומרת כלום. ואם היא אומרת, אז לא שומעים אותה. שומעים רק את המפלצת. ובשביל שירה, להשתלט על המפלצת הזו זה הדבר הכי קשה בעולם. זה דורש מאמץ פיזי של ממש. אבל ככל ששירה יותר חלשה, ככה המפלצת שלה יותר חזקה.

ולאנשים שבחוץ זה נורא מבהיל, להיפגש עם המפלצת הזו. הם לא מבינים מה היא רוצה, ומתחילים להילחם בה, ובתוך כל ההמולה הזו, שירה נשארת לבד, ואף אחד כבר לא מתייחס אליה, ולא שומע, ושוכח שלפני שתי דקות היא נפגעה ממשהו. ואחרי שהמפלצת מסיימת והולכת, שירה היא זו שנשארת לאסוף את השברים. שלה, ושל האחרים.

וג'ו שונא את המפלצת הזו. אבל הוא לא מבין, כמה שמסבירים לו, הוא לא מבין שזו לא שירה. שלצעוק על שירה בגלל מה שהמפלצת עשתה, זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות. נעה, למשל, מבינה את המפלצת, ומבינה את שירה. וכשהמפלצת חוזרת למאורה שלה, נעה ניגשת לשירה ומחבקת אותה, כי היא יודעת שזה קשה.

אבל ג'ו לא עושה את זה. ג'ו בורח.

וג'ו חבר שלי. הוא הבן זוג.

אבל אני לא יכולה להיות עם מישהו ששונא ומתעב ובורח מחלק שהוא כל כך מהותי בי.

אני יודעת שאני צריכה ללמוד להרגיע אותה, את המפלצת. אמרתי לג'ו שאני אטפל בה, אבל זה לא קורה תוך יום. ובזמן שאני מטפלת בה אני צריכה יותר כוח, וגם ממנו, אבל הוא מסרב לתת. הוא ייתן לי כל דבר אחר, שאפשר לגעת בו, שאפשר לכמת, שאפשר להציג בתור הוכחה לכך שהוא נתן.

אבל אני לא צריכה את כל אלו

אני צריכה רק את הסימפטיה.