לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


האושר מגיע במנות קטנות ומטופשות
כינוי:  הפופיקית ההיא

בת: 46

ICQ: 314718484 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2005

מלכת הפולניות


בדרך הביתה הזמנתי את קרן הכוסית שתבוא אלינו. גם בגלל שרציתי להביא לה חולצה שכבר קטנה עלי וידעתי שהיא תאהב, וגם כדי סתם להתחבר איתה. לפני כמה ימים היא התקשרה כששמעה שנעה צריכה לבוא, ואמרה שהיא קצת בביסאון (באסה+דיכאון) ואם היא יכולה להצטרף. הייתי קצת ספקנית כי לא היה לי מצב רוח, אבל בסוף הסתבר שחברתה היתה נעימה אפילו יותר משל נעה, יען נעה מקטרת, וקרן משוחחת. אלו הפרטים הקטנים האלו, שעושים את ההבדל.

 

בכל מקרה, חשתי שהיא לא הרגישה בנוח באותו יום, אולי כי היא קצת הזמינה את עצמה על ידי ניגון על מיתרי הרחמים, אז הזמנתי אותה, כאילו בקלילות יחסית. האמת היא שנורא התרגשתי, כי זו בכל זאת קרן הכוסית. סוג של כבוד. התנהגתי קצת כמו ילדה דבילית כשהיא באה, מרוב התרגשות הכנתי תה רק בשבילה ואת טושה שכחתי. סילי מי.

 

עוד לא הספקנו לעשן חצי ג'וינט במרפסת, ולפתע צלצול בדלת. נורא התפלאתי שג'ו כבר הגיע, ועוד בלי להתקשר. טושה הלכה לפתוח את הדלת, צעקתי לה - זה ג'ו? אז היא צעקה לי חזרה - לא, זו אמא שלך!. צחקתי מההומור הדלוח, חה חה חה, ואז אמא שלי נכנסה למטבח, מצויידת בשקיות מהסופר פארם ומראה כללי של פולניה על חגיגת.

 

קרן! שלום! אמא שלי יודעת שאני אוהבת\מעריצה\מחבבת\מסמפטת את קרן, ולכן היא מעניקה לה תשומת לב מיוחד. מלטפת לה את השיער, מעירה לה משהו על הבגדים, מזכירה לה ש"פעם היית אצלי בבית" ואחרי שקרן יוצאת מהחדר להתאוששות קלה, אמא שלי לוחשת לי "היא נורא התכערה, מה זה? אולי יש לה פיגורה, אבל הפרצוף מה זה עקום!".

 

בקיצור, הייתי על סף השתבצות כללית. הושבתי את אמא שלי במטבח והבאתי לה לאכול. גם הבנות הצטרפו בשלב מסויים (אבל רק בגלל שהן היו רעבות). ואני השתדלתי לא להתפדח הרבה, רק קצת. אחרי קצת לחם עם חומוס, עגבניות, כוס קפה ושתי סיגריות היא הלכה. ולי לא נותר אלא לגלגל את העיניים עד שנתקעו לי העפעפיים ואז להתנצל בשטף. טוב, לקרן לא היה אכפת (כי היא לא ידעה שאמא שלי אמרה עליה שהיא מכוערת) לטושה לא היה אכפת (כי היא אוהבת לעשות חיקויים שלה) ואני הספקתי לשכוח מכל הסיפור עשר דקות אחרי שהיא עלתה למונית, יען הייתי מסטולה.

 

מה שבטוח זה שהיא ממש לא מחוכת ואני אצטרך לאלף אותה. מילא לבוא, אבל בלי התראה? ניסיתי, כמובן, להגיד לה משהו בנדון, כמו למשל שתתקשר לפני שהיא מגיעה, אבל אז היא נעלבה נורא ואמרה "טוב בסדר, בסדר, בסדר, אני לא אבוא וזהו".

 

מלכה, אני אומרת לכם. מלכת הפולניות.

נכתב על ידי הפופיקית ההיא , 16/3/2005 10:19  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



53,221
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפופיקית ההיא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפופיקית ההיא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)