קיבינימט עידכונים סלולרים, הגבלת תווים, אלק, בושה וחרפה. אם יש משהו שמעצבן אותי, זה הגבלת תווים. אני לא מוכנה לרדת לעברית קלוקלת כדי לא לעבור את ה200, שיקפצו לי.

בכל מקרה, טיילנו לנו בסמטאות ירושלים העתיקה וקנינו מחרוזות תפילה לרוב, כאשר לפתע מצאנו את עצמנו בכותל, הידד! עמדנו שעה קלה מול הכותל וחככנו בדעתנו, כי הייתי עם חולצה קצרה וקעקוע חשוף, אבל אז גיליתי שמחלקים שם מטפחות חינם, ושמחתי מאוד. רק חבל שהן היו מכוערות, אז החזרתי אחרי שסיימתי.

בכל מקרה, רציתי לשים פתק, אבל אז בא אלי ערבי קטן ואמר לי שאסור לכתוב, כי חג. הא! ולנהוג לירושלים בחג כן מותר? ולעבור עם M16 בבידוק בלי ששום מכשיר יצפצף בגלל שחג זה בסדר? ולדבר עם ערבים בחג זה בסדר? אז הלכנו ארבעה צעדים אחורה, כמניין רגלי ישראל או משהו, ושם כתבתי להנאתי בלי שאף אחד יפריע לי חוץ מג'ו ("בלי חתונות בבקשה") וחוץ מדוס אחד, שחילק לנו פרוספקט להרצאות קבלה, שזה כן מותר לעשות בחג. באמת, אני יודעת שכותל והכול, אבל בכל זאת, אין צורך להגזים עם הכפייה הדתית. מה גם שאני לא מאמינה בלסגוד לאבנים, כי שמעתי שכתוב בתנ"ך שזה אסור, אבל מי אני בסך הכול, עם הקעקוע וכל זה.

דיאלוג לחג:

אני: "איזה קטע, במקרה יש לי פה תהילים!" ג'ו: "אז מה, את הולכת להטעין אותם בכותל?"

ואז ניגשתי לכותל ואמרתי שלום ונשאתי תפילה קצרה וטמנתי את הפתק ונתתי לאבן אחת נשיקה קטנה והלכתי אחורה כי אסור להפנות את הגב ונתקעתי בילדה דוסית שרצה במעגלים או משהו והיא נפלה ובכתה, אז אמרתי לה שאסור לבכות בחג, אז היא הפסיקה, או לפחות התאפקה.

ואז הלכנו לכיכר החתולות או הרוסים או משהו כזה, כי זה כל מה שיש להם בירושלים, חתולות ורוסים. ובהתחלה ישבנו בקפה אחד והזמנו כבד וגינס, אבל אז המלצרית באה ואמרה שאין גינס, אז הזמנו קפה. ואז היא הלכה וחזרה ואמרה שגם אין כבד, אז אמרנו לה להתראות, ושזה לא יפה לחלק תפריטים כשאין להם אוכל. ונכנסנו לאיזו סמטא צדדית ומצאנו פאב זעיר של איזה ערבי רוסי אחד, ושם אכלנו מלוואח ושייק בננה תמר, וכשחזרנו לרכב גילינו שדפקו לנו פנס.

ועכשיו ג'ו מבואס מאוד

ואני גם, כי זה מבאס אותי שהוא מתבאס על דברים כאלו.

ורוני ובחל"ה לא באו בסוף, כי הם אמרו שירושלים זה משעמם.

פחחחח!