הסתרקתי!

בחיי, שאני אמות אם אני משקרת. אחרי חודשים של חוסר סירוק וטיפוח השיער, למעט גזירה פה ושם של גושי קשרים, עשיתי את מה שעשיתי, להלן חפפתי עם קונדיש ולאחר מכן התיישבתי וסירקתי את כל השיער מהשורש ועד לקצוות המפוצלים. בסיומו של התהליך נח בחיקי גוש שיער איימתני או כמו שג'ו אמר במופתעות - "יא, היה לך כלב קטן בשיער!"

טוב, אז זהו. אפשר להירגע, אני מסורקת.

בעצם, זה הזמן להיכנס לפאניקה. הלכתי לישון עם שיער פזור כדי לא להכביד על השורשים, וכשהלכתי בבוקר לצחצח שיניים גיליתי פסל אפרו ענק ושעיר מתנוסס לי על הראש, וגם שהפוני נח בצד הלא נכון של המצח. "הצילו! הצילו! הצילו!" בכיתי ברגש, ג'ו בא מהר ושאל "מה קרה מה קרה?" טושה צעקה לו מהמטבח - זה השיער! אז הוא אמר - טוב מה את רוצה ממני? אני לא הפיה של creama.

עד היום לעגתי לפרסומת המטופשת הזו. עכשיו אני מבינה כמה שהיא נכונה, מציאותית ואף גאונית.

בקיצור, אתמול ג'ו רכש לו נעלי ניו באלאנס חדשות ויפות מאוד, וכשהוא יצא לריצת בכורה אני סיימתי את בן המלך והעני בסשן שירותים אחד והתחלתי את "הלב". חוץ מזה אין לי שום דבר מעניין לספר לכם. בעצם אני טועה - יש לי שניים:

ספוק מגיע לארץ ואין מאושרת ממני בכל הגלקסיה כולה. מי שמכיר אותי יודע שמסע בין כוכבים (הראשון) זו הסטייה הכי גדולה שלי עוד מכיתה א'. כבר אז היה לי קלסר קטן ובו אספתי פריטים וכתבות. כל יום הולדת הכרחתי את המשפחה לקנות לי קלטת וידיאו (!!!) עם אחד מהסרטים, כשסבתא שלי נסעה לחו"ל וחזרה בלי אוזניים של ספוק לא דיברתי איתה שבוע, ועד היום יש לי קפוטה של גיג'ה מאוכלסים בפרקי הסדרה. הפנטזיה הכי פרועה שלי זה לעשות את זה לבושה במדים של הפדרציה. אני קצת חולת נפש בנושא, אבל ככה זה. המציאות נועדה לאנשים שלא יכולים להתמודד עם מסע בין כוכבים.

ובלי שום קשר, אני ממליצה לכם להיכנס לבלוג של תום הממורמר ומייד, ולהנות ממירמורו של תום ברחבי הארץ. זה מצחיק אותי טוטאלית, הבן אדם פשוט גאון. שיהיה בריא, אני הכי אוהבת את התמונה שבה הוא ממורמר וסקסי.

Live long and prosper