את מה שאני לא יודעת עדיין

לפני שהוא הלך הוא נתן לי נשיקה על המצח.

נשברתי ברגע שסגרתי את הדלת.

חשבתי כל היום ואני עדיין לא יודעת כלום

הייתי רוצה יותר זמן אבל הנסיעה לאמסטרדם תקועה לנו כמו עצם בגרון.

איבדתי את הסבלנות במובן מסויים. אני גם יודעת למה.

סוג של יאוש אני חושבת.

כי אני כל כך טוטאלית.

אני מנסה לשכנע את עצמי להיות מאוזנת, אבל זה לא יושב עלי טוב.

אני ביקשתי את הפסק זמן הזה.

ועכשיו אני לא יודעת איך להפסיק אותו.