בזמנו שיתפתי פעולה עם פרוייקט הארנקים של מוו, ועכשיו אני מרגישה בטוחה בעצמי כדי לצאת לדרך חדשה בעצמי - פרוייקט הפוסתיק - סקירת תיקים ושלל. להלן דוגמא:

כמו כל אישה ממוצעת גם אני לוקה בהפרעת התיקים. יש לי הרבה תיקים, כל כך הרבה תיקים, שאת רובם שכחתי. כשאני עוברת ליד חנויות תיקים אני בוכה, כי המבחר מבלבל אותי. בכל מקרה, כמה תיקים שלא יהיו לי, אני תמיד בוחרת לי אחד ונדבקת אליו עד שהוא מתפורר. ככה זה, כמו עם ג'ינסים.

התיק האדום של pure hemp החזיק אצלי אולי שנה וחצי. עכשיו הוא כבר דהוי ומכורסם על ידי הארנבת, אבל אני עדיין אוהבת אותו מאוד, ורוצה רק כזה. כמה שלא חיפשתי, לא הצלחתי למצוא שום דבר דומה, לא מבחינת הצבעים, לא מבחינת הבד, הטלאים והמבנה הפנימי. כשמוכר אחד אמר לי שהתיק הספציפי הזה יצא מהמגוון לפני שנתיים, הרגשתי שבא לי למות.

אבל היה לי את התיק מאמסטרדם, אהוב ליבי, להתנחם בו. מאחורי ארמון המלכה יש קניון שאני מכנה אותו "קניון רמת אביב", על שום היוקרה שבו. נכנסתי לשם רק לצרוב את העיניים, ומצאתי חנות של מעצבת בשם קאמילה משהו. קאמילה אספרגוס אור וואט אבר. מה לא היה שם - תיקים קטנים וגדולים, צד וגב, מחברות ויומנים, ופנקסים ואלפונים, וקלמרים וארנקים, ועטים וכולי וכולי. והכול מעוצב יופי, כמובן שהתחלתי לבכות. התיקים הקטנים עלו 150 גילדן (הפעם האחרונה שהייתי שם היתה בדיוק לפני האירו) ולא היה לי מספיק מזומן. אני זוכרת שניסיתי לשכנע את אמא שלי בדמעות שתרשה לי להשתמש בויזה לשעת חירום, שהרי התיק הזה הוא בהחלט שעת חירומי. בסוף היא הסכימה, ואז נשאר לי רק לבחור דוגמה, כאילו שזה לא הדבר הכי קשה בעולם. אחרי שלוש שעות של בהיה זה מה שבחרתי, ואני לא מתחרטת, מה גם שאני עוד אחזור לשם, וארכוש את כל החנות. ומייד

ושבוע שעבר, כשכבר לא ידעתי את נפשי מרוב חוסר בתיק חדש, ביקרנו בסינמה סיטי ועברנו שם ליד דוכן של מעצבים צעירים בשם "למה". התיקים שם כבשו את ליבי, כצפוי, מייד - פשוטים, נעימים, ועם קריצה. תיקי בד אבל לא פריקים מידי, קטנים אבל אפשר לדחוס אליהם כמויות. גם שם עמדתי שעה ארוכה עד שבחרתי משהו, אבל כשזה קרה, קיבלתי גם את שולה מעבולה הכיבשה, במתנה. האין זה נחמד?

ועכשיו, לשלב הסופי של הפוסתיק - הבפנוכו.

(נרתיק משקפי ראייה, סוכריות מהמשוגעת, וזלין לשפתיים בטעם משהו, מחזיק מפתחות יווני, קרם ידיים חסר שימוש, עט מפולחת, עינית הצצה, ארנק פקצ'ה, והשרוך של התיק, שכמובן נקרע לי, כי אני מפגרת)

כל החושק בפוסטתיק משל עצמו, מוזמן להנליק לפוסתיק זה ומייד! כל המנליק ילוק ילונקיק (או משהו)