איך יודעים שזה לא זה אם זה כן זה?
אנחנו מתאימים ויש לנו כימיה מטורפת, אז מה נסגר?
הייתי אצלה אתמול. ישנו טיפה ביחד. היא גמרה פעמיים. אני אפס פעמים. למען האמת אפילו לא קרוב.
היא הבטיחה לי שהיא תשתדל לתת מעצמה יותר, שיהיה בסדר. בתום לב האמנתי לה ולא נפרדנו בשבוע שעבר.
בפועל היא נותרה ביישנית וצנועה בגופה ותוך שהיא נוגעת בי היא נתקפת חרדה מסתורית. "הוא כל כך גדול וקשה, זה מפחיד!".
האמת העצובה היא שהוא לא כזה גדול, רק בטיפה מעל הממוצע ככה שהבהלה נובעת מתמימות מוחלטת.
היא בת 19. כל כך ילדה. (אני לא יודע מה יותר עצוב, אבל בנות 14 יודעות יותר ממנה)
די, אני לא מסוגל יותר לספק את כל הצרכים שלה כשהיא לא מצליחה לספק אפילו צורך אחד שלי.
אני רוצה לשכב איתה ולא מעניין אותי כלום (האגו אומר לי "מגיע לך טוב יותר").
אני לא מאשים אותה, זה מי שהיא. אני לא מאשים את עצמי, יש לי מלא הורמונים. פשוט על סמך הקריטריון הזה אנחנו לא מתאימים.
הדבר הכי נפלא בעולם הוא כשמגיעים למצב שהחלומות והפנטזיות מתגשמות.
הדבר הכי חרא בעולם הוא כשרואים את החלומות והפנטזיות מתנפצות בפנים.
יודעים שזה לא זה כשמקבלים יותר סבל במערכת היחסים מאשר אושר.
עוד אמת עצובה היא שאני מוכן להתפשר על מישהי שהיא הרבה פחות טובה ממנה, אבל כן מוכנה לשכב איתי.
אם רק היה לי אומץ........