אפשרות א'
דירה מושכרת עם 6 שותפים.
משכורת של 900 שקלים.
יום עבודה מ-8 עד 4.
נסיעות חינם בתחבורה ציבורית.
תלוש לארוחה במסעדה כל צהריים.
אין הקפדה על משמעת.
25 ימי חופש בשנה לא כולל חופש "על חשבון מערכת" בחול המועד.
ללא שמירות.
ללא אבטשים.
ללא הקפצות.
ללא שבתות.
או
אפשרות ב'
חדר מטר על מטר עם מיטות קומותיים סה"כ ל-6 אנשים.
משכורת של 350 שקלים.
יום עבודה מ-8 עד לפחות 5 וחצי.
נסיעות חינם בתחבורה ציבורית על מדים.
ארוחת צהריים בחסות מטבח שמבשל בעצמו.
משמעת קשוחה.
15 ימי חופש בשנה שאותם אפשר לנצל בחול המועד על חשבונך.
שמירות.
אבטשים.
הקפצות.
שבתות.
אני לא מבין למה לא היו לי תנאים טובים בצבא. למה יש כל כך הרבה הבדל בין "שירות לאומי" לצבא.
זה מראה כמה שאני רציתי לתרום וקבלתי סטטוס של חייל מושתן. אני מרגיש כמו סחבה עד עצם היום הזה.
פאק, הנושא הכספי היה אחד הנושאים שאני והאקסית מיטל הכי הרבה התווכחנו! אם הייתי מקבל 900 שקל (שבשביל זה הייתי צריך לחסוך 3 חודשים) אולי אני ומיטל היינו נשארים יחד עד היום.
אז מה אם היה לי תפקיד טוב. אז מה אם אני אזרח ששווה יותר. התנאים האלה גרמו לי להרבה עצב ב-3 השנים האחרונות.
איפשהו אני מרגיש שבזבזתי 3 שנים על סבל.
מה לא בסדר איתי? למה אני מקנא בה? למה אני כועס עליה שיש לה תנאים כאלה טובים? סה"כ היא בת זוגתי האהובה ואני רוצה רק לטובתה.
אז למה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
