יהיה רע ככל שיהיה, אני אף פעם לא מוותר! בגלל זה הגעתי לאן שהגעתי היום. את ההשראה שלי לכך אני שואב מאנשים שלא שפר עליהם המזל ונאלצים להתמודד עם תוצאות של כח עליון ביום יום. אני תמיד אומר לעצמי שאם להם יש כח רצון, אין סיבה שלי לא יהיה. כן, מילת המפתח היא כח רצון.
הבחור שהייתי רוצה להיות ושהוא איננו היום, הוא הבחור שלפני 6 שנים לפני שמיידול היתה חברה שלי. אקטיבי, יוזם, זורם, שד טזמני של אינטרקציות חברתיות. אתמול, לרגע קט, הייתי הבנאדם הזה. זה התחיל בחימום מנועים באירוע משפחתי ונמשך "בהייטלייט" של היום. ההייטלייט של יום שישי בלילה, אתמול, היה טרמפ שלקחתי. טרמפ. לא מסיבה. לא בילוי עם חברים. לא בחורה ערומה אצלי במיטה. טרמפ. בד"כ כולם אדישים בטרמפ הזה אבל לא, אני החלטתי שאני הופך לאלפא מייל ומהרגע שעליתי ועד הרגע שירדתי לא הפסקתי לפטפט, לצחוק, ולדבר על פילוסופיות החיים, והכל תחת הנהגתי והדרכתי. חפרן? מציק? אולי. לא באתי לחפש שם חברים, באתי להחזיר את היכולות החברתיות שהיו לי פעם מזמן וששייכות לי באופן חוקי.
אני רוצה להאמין שהשבועות האחרונים היו ירידה לצורך עלייה ושעכשיו אני על הדרך הנכונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
