#31551 - אני רק מספר

מישהו לחץ על הפעמון, איזו חוצפה. צליל ה-"גלינג גלונג" המוכר כבר לא היה כזה מוכר. הקול הזה שהזכיר ילד בגיל המצוות הזכיר לנהג שהוא חייב לבקר בקרוב במוסך. האוטובוס עצר בפתאומיות וכל הנוסעים נהדפו קדימה. הנהג, כמו כל הנוסעים, היה מופתע שקיים מישהו שיורד בתחנה הזאת. כל העיניים נישאו לעבר האיש הזה שלפני רגע צלצל בפעמון וכעת הוא נמצא שתי פסיעות לפני הירידה. "הוא בטח חדש פה, מישהו צריך להגיד לו שהירידה היא בתחנה הבאה", חשבו הנוסעים והיו בטוחים שהאדם הזה יפנה שמאלה. "לא ייאמן! הוא פנה ימינה, רק השפיצים פונים ימינה!" והנוסעים רצו להביט בו שוב, אך האוטובוס זינק והם לא הספיקו לקלוט את החיוך המרוח שעל פני החוצפן הזה. דקות יעברו, והנהג וחבורתו ישכחו את שקרה וימשיכו בחייהם, אלא שהחוצפן הזה לא ישכח איך הוא השאיר את כולם מאחור. הוא יגדיל לעשות ויכתוב על זה בבלוג שלו.