בימים האחרונים יצא לי להתכתב עם כמה בלוגרים במייל. אני שונא להתכתב במייל, בטח בנושאים עקרוניים. נראה לי בזבוז זמן לכתוב כדי להגיע לבנאדם אחד בלבד, כשמה שעובר במייל יכול לעניין גם אחרים.
בכל מקרה, התחלתי להבין שחלק מהם לא ממש קולט את הפוטנציאל של בלוגים, או שחלקם קולט ולא מיישם, או מה, או מי, או איך. בכל מקרה, חשבתי שאולי הגיעה השעה להכניס את הבלוג הזה להילוך בלוגים, ולדבר בו קצת על בלוגים, בלוגספירות ושאר ירקות. לבנות איזו תשתית תאורטית, נקרא לזה.
אז נפתח במובאה מתוך מאמר של ארנולד קלינג, כלכלן ואיש רשת מרתק (שאפילו ביקר בישראל לפני כמה חודשים). המאמר "Is Blogging a Fad" עלה בבלוג שלו ב-Corante, אתר סינון חדשות היי-טק שהפך לאכסניה לכמה מהבלוגים המעניין ביותר ברשת, לדידי. התרגום היה מעט חפוז, אז מי שיהיו לו הערות ותיקונים, אשמח לשמוע:
"נניח שהיינו בעולם בו כולנו מגדירים את עבודותינו כצריכה, עיכול והוצאה של מידע. תוך סיכון ליפול לאוננות המתמטית בנוסח הכלכלה האקדמית, הרשו לי להציע מודל פשוט.
"במודל, צרכי המידע שלנו שונים מאדם לאדם. מידע מסויים הוא בעל ערך רב יותר לי מאשר לאחרים. אנחנו יכולים לייצג את הרעיון הזה אם נחשוב שכולם ממוקמים בנקודות שונות על מעגל. הנקודות הקרובות זו לזו במעגל הן אנשים בעלי תחומי עניין דומים. הם יכולים להיות עובדים בקיוביקלים סמוכים, או שהם יכולים להיות אנשים שנמצאים במרחק פיזי גדול האחד מהשני, אבל שעובדים באותו שדה.
"אני גר בשכונת הכלכלה של המעגל. השכן לשמאלי הוא בראד, והשכנה לימיני היא וירג'יניה. כל התקשורות שלנו הן דרך הבלוגים.
"בכל יום, כל אחד מאיתנו מקבל מידע חדש. חשבו על זה כחדשות, או כהבזק של הזראה. אני מעלה (post) את המידע החדש שלי לבלוג שלי. למידע הזה יש ערך המורכב משני משתנים אקרעיים. מרכיב אחד הוא הערך הכללי שלו (general value) – ששווה לכולם על המעגל. המרכיב השני הוא ערך מקומי (local value), שפוחת ככל שמתרחקים ממני על המעגל. עם זאת, אני יכול לדעת רק מה הערך הכולל של פיסת מידע לגבי. אינני מסוגל להפריד בין שני המרכיבים, כך שאינני יכול לדעת מי עוד יתעניין במידע.
"אני גם קורא את הבלוגים של שכניי. אני מעריך כל פיסת מידע שאני מוצא בבלוג של ורג'יניה. אם הערך של פיסת המידע עובר סף ערך כלשהו, אני נותן אליה לינק, מה שהופך אותה נגישה לבראד. אם הערך שלה לא מגיע לאותה רמת סף, אני לא נותן אליה לינק. בדרך זו אני משמש כמסנן מידע מימין לשמאל. אני עושה את אותו הדבר עם מידע מהגיע משמאל לימין.
"תהליך הסינון הזה הופך את כולנו ליעילים יותר. מידע בעל ערך נמוך לא נע למרחקים. מידע בעל ערך כללי גבוה נע למרחקים הארוכים ביותר. מידע בעל ערך כללי נמוך אך בעל ערך מקומי גבוה נוטה להגיע לאנשים שמתעניינים בנושא אבל להתפוגג כשהערך המקומי שלו נשחק. כולם מקבלים מידע בעל ערך גבוה לגביהם, והם לא צריכים לקרוא מידע שיש לו ערך נמוך לגביהם. אם מערכת הסינון עובדת היטב, אני קורא הרבה תובנות כלכליות, ולא צריך לקרוא שום דבר על, נאמר, החלקה אומנותית על הקרח.
"כמה הערות על המודל:
- המעגל מפשט את הגאומטריה של המודל, אבל הוא הופך אותו לחד מימדי. ברור שחלל המידע הוא רב מימדי. כלומר אני אקרא יותר משני בלוגים, כי בחלל המידע יש לי יותר משני שכנים.
- האם אקרא את הבלוג של השכן שמשמאל לבראד, נאמר פול? זה תלוי. אם אני מאמין שבראד יעל מאוד, כך שהסיכוי שלו לטעות (כלומר, לסנן מידע שאני צריך לראות) קטן, אז אני לא צריך לקרוא את פול. מאידך, אם בראד טועה תכופות, אני אטה לדגום בלוגים אחרים לשמאלי. בעולם הבלוגים האמיתי, לעיתים רחוקות אני בודק את שכניו של Instapundit, כי אני מצפה שאם יהיה להם משהו מעניין בשבילי, הם יעבירו את זה הלאה.
- המודל מניח שלכולנו יש אותו מחיר ואותן יכולות בעיכול מידע. אם מישהו יהיה יעיל במיוחד בתהליך הזה, אולי נבקש ממנו להטמיע ולסנן כמות גדולה יותר של מידע.
- יש חשיבות לכך שאינני יכול להפרד בשלמות בין ערך מקומי לערך כללי. אם יכולתי לדעת היכן למידע יהיה ערך מקומי, יכולתי פשוט להעביר אותו למי שצריך אותו, בלי להעביר את זה דרך תהליך הסינון של הבלוגים."
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
