בשיטה הזו

בלילה בברצלונה, בתחנת הרכבת התחתית, מתנגש מסלולם של שני צעירים שחורים במסלולו של התייר הלבן. רק הם והוא מאכלסים את הרציף, והם נדמים לו ענקים, קולניים, מאיימים. מתוך הפחד, מתוך האשם העולה מן הפחד, ומתוך האשם על הפחד, נזכר התייר הלבן בדברים שכתב פעם נואל איגנטייב, העורך של Race Traitor, ושצוטט במאמר של הומי ק. באבא, "החומר הלבן", שהופיע ב"תיאוריה וביקורת" מספר 20:

"כדי להיחלץ מהסבך הזה צריכים אלה הקרויים לבנים לחדול להתקיים כלבנים. במילים אחרות, הם חייבים לאבד את עצמם לדעת כלבנים כדי להתעורר לחיים כעובדים או כצעירים או כנשים או כאמנים או בכל זהות אחרת שתאפשר להם לחדול להיות היצורים המשועבדים, העלובים והנרגנים שהנם עכשיו ולהיעשות לבני אדם מתפתחים, חופשים לבחור עם מי ברצונם להתרועע."