| 2/2003
דיוקן המיליארדרית כאהבלה בהדחקה
שרי אריסון ובנק הפועלים שלה מאוזכרים בשתי כתבות צמודות במוסף "הארץ" של סוף השבוע. הכתבה הראשונה, פרי עטה של נרי לבנה, מציירת את אריסון כשילוב לא מוצלח במיוחד של נכות רגשית עם נטיה לרוחניות ניו אייג', במובן הרע של הביטוי, והמון כסף.
- "היא גדלה בבית מסוכסך", מסבירה מכרה, "הדבר האחרון שלימדו אותה בבית היו דברים כמו תקשורת בין-אישית והכרה עצמית, שהם דברים שלשרי מאוד חשובים. שנים היא מחפשת כל מיני חיפושים רוחניים וכך היא הגיעה למסקנה שמה שהעולם זקוק לו הוא שלווה ושהדרך להגיע לשלווה היא קודם כל להגיע לשלווה ושלום עם עצמך, על ידי זריעת זרעים של מודעות, על ידי סדנאות לאינטליגנציה רגשית, תקשורת ודברים כאלה. שרי הגיעה למסקנה שהעובדה שהיא ירשה כל כך הרבה כסף פירושה שיש לה ייעוד והייעוד הזה הוא לעשות שינוי בעולם".
- בקורסים של "מהות החיים" לומדים על כוח המחשבה, על שפת השקט, על דמיון מודרך ועל ערכים. יש סדנאות לקבלה והכרה, סדנאות לאינטליגנציה רגשית, תקשורת בין-אישית, מיומנויות הקשבה וביטוי אישי. את הפיילוט לפרויקט החליטה אריסון לבצע בעיר אריאל. שיעורים של אנשי "מהות החיים" מועברים להורים, מורים, ועובדי ציבור בעיר. אריסון מאמינה שאחרי אריאל יצורפו לפרויקט יישובים נוספים. מאוחר יותר, אמרה פעם, יצטרפו גם יישובים ערביים ופלשתיניים ואחר כך העולם כולו. השלווה הפנימית של בוגרי הפרויקט אמורה להקרין על הסביבה הקרובה, אבל כל השלווה הפנימיתהמפוארת שרכשה לעצמה אריסון לא היה די בה כדי לחמם את לבם של מי שפוטרו על ידה.
- כלפי מי שהבינו שלא כהלכה את מסר הפיוס והאמפתיה שלה, כפי שמצא את ביטויו דווקא באקט הפיטורים, נאלצה אריסון להפעיל טקטיקות אחרות - תביעות דיבה למשל.
בכתבה השניה, העוסקת בכביש חוצה ישראל ובמאבק הכושל נגדו, מספר ערן בנימיני, האיש שהקים את "מגמה ירוקה", על היום בו הגיע עם חבריו, כולם בעלי מניה אחת בבנק הפועלים, לכנס בעלי מניות:
- "כל אחד מאיתנו קם בתורו ונתן נאום על כביש חוצה ישראל, זה היה
פיליבסטר. הרי שעת עבודה של כל אחד מהם שווה יותר מהמשכורת החודשית
שלנו. הם היו מאוד מנומסים, התייחסו אלינו יפה ובסבלנות, אבל ראו
עליהם שהם מזועזעים מעצם העובדה שנכנסנו. יש נוהל כזה שכל אחד אומר
כמה מניות הוא מחזיק, היו שם כאלה שהצהירו על 007 אלף, ואנחנו אומרים
'אחת'. מעבר לסיטואציה המגוחכת, אני חושב שהצלחנו לטלטל אצלם משהו,
כי העלינו את העניין המוסרי לסדר היום. הם רגילים לזה שאפשר לעשות מה
שרוצים ואחר כך לכפר על זה בתרומות וצדקה, ואנחנו דיברנו על הפשע
החברתי והכלכלי שכרוך בסלילת הכביש הזה."
סביר להניח ששרי אריסון היתה שם. איך בדיוק היא סידרה באותו רגע את הרס הסביבה, הפקעת אדמות מערבים ויהודים עניים והשקר של חיבור הפריפריה נטולת הרכבים לכביש אגרה, עם רעיון השלווה הגלובלית המתפרצת, רק אלוהים יודע. אולי רני רהב, ידיד מכוער וקולני, זרע לה באוזן כמה "זרעים של מודעות עצמית" משופצת. אולי זה גרם לה לחייך. אחרי זה הם בטח צ-ח-קו על זה.
| |
|  כינוי:
מין: זכר |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
