בשיטה הזו

לי זה נראה פשוט מוזר. צה"ל אומר שנהג הדחפור סטה מסלולו, הסיט גוש בטון שפגע בראשה של רייצ'ל קורי, וכך נהרגה פעילת השלום (בהעדר מינוח אלטרנטיבי) במחנה הפליטים רפיח. הסיפור של עמיתיה של קורי שונה לגמרי: לדבריהם היא החליקה ליד הדחפור, שנהגו בוודאי ראה אותה, והכלי המשיך לנוע כשהיא מתחת לכפו עוד כ-15 עד 20 מטרים.
 
גם התמונות האלה, שנלקחו מאינדימיה (והובהרו טיפה) לא ממש מתיישבות עם הסיפור הצה"לי:

כאן רייצ'ל מול הכלי. איפה כאן פיסת הבטון האמורה?

וכאן, חבריה נזעקים אליה אחרי המעשה. מישהו מזהה כאן סטייה כלשהי מהמסלול?

בכל מקרה, לי נראתה תגובת צה"ל, שהתבססה על תחקיר ראשוני, מוזרה למדי ומדליקה נורות אדומות למכביר. לאור התגובה הזו, חשבתי שאולי לא כדאי שצה"ל יהיה האחראי היחיד על המשך החקירה.

אז כתבתי לכל חברי הכנסת (זו הפעם הראשונה שאני עושה דבר כזה, ורציתי לראות מי מגיב ומי לא). זה היה בשעות האחרי הצהריים. עד עכשיו הגיעו שלוש תגובות.

הראשונה, של חברת הכנסת מרינה סולודקין:

"מר בשור שלום רב,

נראה לי שכדאי להמתין לסיום החקירה שמנהל צה"ל בעניין חשוב זה, ורק אם בסופו של התהליך יתבר שמדובר בטיוח  - אז ניתן יהיה לדרוש חקירה חיצונית."

שתי הבאות הגיעו מחברי הכנסת של מרצ: אבשלום (אבו) וילן, שכתב:

"צביקה שלום,
 
אני מסכים עם הצעתך , אך אינני רואה כיצד הצעתי זוכה לתמיכה ממשלתית כלשהי.
אני מתחייב לשקול כיצד אוכל להביא את הדבר לידי מימוש ולהוביל לבדיקה מעמיקה ולעשיית צדק."

וזהבה גלאון שהוסיפה:

"שלום רב
 
מודה לך על מכתבך.
 
אבקש מח"כ יוסי שריד להעלות את הנושא בועדת החו"ב של הכנסת ולבקש הסברים."

זהו, נכון לרגע זה. יותר מלהמשיך ולעקוב אחרי הסיפור הזה אין הרבה מה לעשות. אז זה מה שנעשה.