בשיטה הזו מיקוד בטח לא יהיה כאן |
| 5/2003
יום הזיכרון (קצת באיחור)
את שיש לי לומר על היום הזה יהיה קצת קשה להכניס לפוסט אחד. אם יום אחד אכתוב רומן, הוא בטח יתרחש ביום הזיכרון שלו, ובבין הערביים שלו, שנושקים רכות ליום העצמאות. זה יום הרה גורל מבחינתי. זה היום שבו הישראליות שלי מקבלת תוכן אנושי ורך.
על הקבר של אסף, והוא עדיין בן עשרים, נאספים אנחנו, הילדים שגדלו ממנו והלאה, ומחבקים את פיני ורחל. לפחות פעם בשנה אנחנו מחבקים אותם, מתוך אהבה כנה, על הילד הנפלא שגידלו, על המחיר ששילמו, על זה שהם שני אנשים נפלאים שכאלה.
אחר כך אנחנו נוסעים לברכה ומאיר. שם תמיד קשה יותר, כי לברכה קשה יותר. קשה לה לחיות. היא אומרת שהיא רקובה מבפנים. בכל שנה אני מבקש ממנה שתחיה בשביל עצמה, וכל שנה היא משתנקת. אני לא יודע למה אני עושה לה את זה. אולי זו אהבה.
ואז שוב נוסעים לפיני ורחל, בכרמיאל. קצרה היריעה, אז נשמיט אותנו. ורק צריך לומר שבכל שנה, בעצם ההגעה שלנו, מתגבשת שוב השבועה להשאר חברים לתמיד. ואפילו דרור, שלא היה מעולם ביום הזכרון, והופיע פתאום השנה בחתונה של שרון, גם הוא פשוט נכנס לתוך החברות האמיצה הזו, הנדירה כל-כך בחיי. בסוף היום, כשהוא יוריד אותי ליד ביתי, הוא יבקש ממני לנסות ולכתוב איזה שיר ללהקה שלו. לא עשיתי את זה מעודי, ואני אשמח.
בכרמיאל מתחילה שיחה על פוליטיקה. כולם יודעים למי אני מצביע, אז הם שופכים עלי את מה שהם אגרו על ביילין. אני די מרוצה מאריק שרון, בקטע ההוא הבטחוני-מדיני, האמת. זה מפתיע אותם. פיני מספר לי על ראיון שנתן ביילין לפני הבחירות של ביבי ופרס. אני מבטיח לחפש לו את זה. התקווה שלי שזה נמצא בעיתונים, כי הארכיון של רשת ב' הוא בוודאי דבר בלתי נגיש. אבל אני אנסה.
בדרך חזרה תום נרדם לי על הכתף. ולחשוב שאני זה ההוא שלא ישן כבר כמעט 40 שעות. השרון מוריק לנו את אביביותו בפנים, ואנחנו שואפים מלוא חזה. ברדיו מתנגנים שירים על אובדן. עוד רגע אחד ואנחנו מתחילים לתהות מה עושים הערב, ביום חגה של תפארת עצמאותנו, המדינה היהודית-דמוקרטית שעל חוף ים תיכון.
נ.ב
אירע דבר, ואולי אפילו כמה. ככל הנראה משמעותם המיידית היא שעיתותי יפקעו מידי לזמן מה שאין להגדירו אלא כ"עד הודעה חדשה". לפיכך המחוייבות שלי לעדכון הבלוג לא תוכל להתממש. אולי מדי פעם אני אעדכן, אבל אני בטח לא מבטיח. מה שכן, אני מבטיח לשוב מתישהו לעדכון רציף ותקין, צלול וברור מאי פעם. שאו ברכה, אחיי.
| |
|  כינוי:
מין: זכר |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
